סע"ש 40792-03-14

ביום 11.11.15 ניתן צו להגשת תצהירי התובע תוך 45 ימים. ביום 14.1.16, משלא הוגשו תצהירי התובע, ניתנה החלטה לפיה התביעה תימחק אם תצהירי התובע לא יוגשו עד ליום 14.2.16. בתגובה להחלטה זו הודיע ב"כ התובע כי הואיל והתובע אסור בכלא מעשיהו מחודש 9/14 עד לחודש 9/16, אין לו כל קשר עמו. ב"כ התובע ביקש לדחות את המועד להגשת תצהירי התובע עד לאחר מועד שחרורו הצפוי של התובע או לחילופין לשחרר את ב"כ מייצוגו של התובע.

הנתבעת טוענת שיש לדחות את התביעה ולחילופין למוחקה, תוך חיוב התובע בהוצאות, ובמקרה של מחיקת התביעה, להתנות חידושה בתשלום ההוצאות בפועל.

בנסיבות בהן סבור ב"כ התובע כי בשל מאסרו של התובע אין לו אפשרות לקיים את החלטת בית הדין בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, ובשים לב לכך שאין מחלוקת שלאחר הגשת התביעה שולמו לתובע סכומים נכבדים בגין פיצויי פיטורים (למעלה מ-65,000 ₪) ועל פי טענת הנתבעת שולמו סכומים נוספים בגין פדיון חופשה, אין הצדקה שההליך ימשיך להיות תלוי ועומד כנגד הנתבעת. בנסיבות הקיימות, איזון ראוי בין זכויות הצדדים יוגשם במחיקת התביעה ובחיוב התובע בהוצאות. כך לא ייחסם התובע מהגשת תביעה נוספת ומצד שני הנתבעת לא תחוייב להמשיך לנהל הליך שהתובע מודיע שאינו יכול לקדמו בהתאם להחלטות בית הדין וללוחות הזמנים הנקבעים בהן.

בהתאם לכך, מורה בית הדין על מחיקת התביעה בהתאם לסמכותו לפי תקנה 44(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך בסך 1,500 ₪.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ו, (22 פברואר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".