סע"ש 40716-08-15

1. מונחת לפניי בקשת התובע למתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד (להלן: הבקשה).

2. מאישור המסירה שהמציא התובע עולה כי כתב התביעה והדרישה להגיש כתב הגנה הומצאו לנתבעת כדין עוד ביום 14.10.2015.

3. בנסיבות אלה ולאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח בפניי דעתי היא כי דין הבקשה להתקבל כמפורט מטה.

4. מכוח סמכותי הקבועה בתקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעת על יסוד כתב התביעה בלבד.

5. הריני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק דין זה, את הסכומים שלהלן:

[א] פדיון דמי הבראה בסך 3,185 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.8.2015 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

[ב] פדיון דמי חגים בסך 2,244 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.8.2015 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

[ג] פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך 5,989 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.8.2015 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

[ד] הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה השבועי בסך 19,911 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.8.2015 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

[ה] הפרשי פיצויי פיטורים בסך 8,318 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.8.2015 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

[ו] תמורת הודעה מוקדמת בסך 4,340 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.8.2015 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

[ז] הוצאות בסך 350 ₪ ושכר טרחת בא כוח התובע בסכום כולל של 3,500 ₪. לא ישולמו ההוצאות ושכר הטרחה בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לנתבעת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6. אטעים כי לנוכח מועד הגשת התביעה החלטתי שאין לפסוק פדיון דמי חופשה. בדומה דעתי היא כי רכיבי התביעה שעניינם פיצוי בגין אי עריכת שימוע ופיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודתו לא הוכחו כדבעי. ההבדלים בין הסכומים שנתבעו ברכיבי ההבראה והחגים לבין אלו שנפסקו נובעים מהוראות הדין הרלבנטיות.

בקשה לביטול פסק דין זה ניתן להגיש בתוך 30 יום מיום שפסק הדין הגיע לידי הצד המבקש לבטלו.

ניתן היום, ל' אדר א' תשע"ו, (10 מרץ 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.