סע"ש 40454-08-13,

רקע כללי

1.לפניי בקשת המבקש לביטול פסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד ביום 25.12.14.

פסק הדין ניתן בתביעה-שכנגד ,שהגישה המשיבה כנגד המבקש.

התביעה העיקרית נמחקה במסגרת פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, מחוסר מעש.

טיעוני הצדדים בתמציתם

2.לטענת המבקש, לא היה בכוחו להתמודד עם ההליך המשפטי, בעקבות משבר נפשי בו היה שרוי, בין היתר בשל פרידה מחברתו.

המבקש הוסיף, כי יש מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, שכן סיכויי ההגנה טובים, וכי התביעה שכנגד חסרת עילה וכל מטרתה היא להלך על המבקש אימים.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור ניכר, של מספר חודשים, ממועד מתן פסק הדין, וזאת הגם שהמבקש ידע על קיומו של פסק הדין. המבקשת הוסיפה, כי מחקירתו הנגדית של המשיב עולה כי טענתו לפיה שרוי היה במצב נפשי רעוע לא הוכחה ולו בבדל ראיה.

עוד נטען, כי המבקש נהג בחוסר תום לב קיצוני, דיוני ומהותי.

לחלופין ביקשה המשיבה לחייב את המבקש בהוצאות ראויות, ככל שפסק הדין יבוטל.

דיון והכרעה

4.לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להתקבל.