סע"ש 40266-07-16

עיינתי בבקשת המשיב למחיקת סעיפים מתצהירה של בתה של המבקשת הגב' ליבנה ולהוצאות נספחים ממנו ובתגובת המבקשת לבקשה, והריני מחליט כדלקלמן:

1. מקובלת עלי עמדת המשיב כי תצהירה של גב' ליבנה כולל עדויות ומסמכים שאין היא העדה המתאימה להגישם, וכי התצהיר כולל עובדות חדשות שלא נכללו בבקשה ובתצהיר המבקש התומך בה.

2. למעשה, הגשת תצהירה של גב' ליבנה כמוה כהגשת בקשה מתוקנת, ללא שנתבקש היתר וללא שניתן היתר לכך, וזאת לאחר שהמשיב כבר הגיש תגובתו לבקשה.

3. בית הדין אינו סבור שיש לחסום את המבקשת מהעלאת מלוא טענותיה, ואולם בשים לב לכך שבבקשה הנסמכת על חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות ובמינהל התקין), התשנ"ז-1997, המבקשת מגישה את טענותיה וראיותה לשיעורין, כאשר בבקשה המקורית לא בוססה כלל הטענה לתחולת החוק ונטען כי ישנם עובדים המועסקים במתכונות העסקה שונות, ורק בתצהירה של גב' ליבנה נעשה ניסיון לבסס את תחולת החוק (העסקת 25 עובדים על ידי המשיב), וכאמור תוך העלאת טענות בדבר מקרים נוספים של עבירות ופגיעות בטוהר המידות נגדן התריעה המבקשת, הכל באמצעות עדה שאינה מתאימה לכך, ולאחר שהתברר בחקירה הנגדית של המבקשת שהכרעה במחלוקות שעלו מהבקשה אינן מתאימות לבחינה ולהכרעה בהליך זמני, ונראה על פני הדברים כי גם ההכרעה בשאלת תחולת החוק על המשיב לא מתאימה להליך זמני, רואה בית הדין להורות, על פי סמכותו לפי תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר חלה בבית הדין לפי תקנה 129(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, על הקדמת הדיון בתובענה העיקרית במקום לקיים דיון בבקשה לסעד זמני, דבר שייעל את הדיון ויחסוך מזמנם של בית הדין ושל הצדדים.

4. לפיכך יחולו ההוראות הבאות:

   • תצהירה של גב' ליבנה נמחק.

   • הדיון שנקבע ליום 18.8.16 מבוטל.

   • התובעת תגיש תביעה עיקרית לא יאוחר מיום 15.8.16.