דיאב נ' צמיגי דניאל א.מ. בע"מ

1.התובע, עלי דיאב (להלן – העובד), הועסק בנתבעת, צמיגי דניאל א.מ בע"מ (להלן - המעסיקה), במהלך שתי תקופות העסקה נפרדות במהלך התקופה שבין החודשים 11/2008 ועד 01/2014.

2.במסגרת הליך זה עותר העובד לחיוב המעסיקה בתשלום זכויותיו בגין תקופות העסקתו וסיומן, לרבות בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף המוסכים.

רקע עובדתי

3.המעסיקה מפעילה עסק לתיקון ומכירת צמיגים.

אין מחלוקת כי על יחסי הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף המוסכים (להלן- צו ההרחבה) (מוסכמות מפי ב"כ הצדדים, פרו: 2; ש: 15).

4.העובד הועסק בשירות המעסיקה במהלך שתי תקופות העסקה נפרדות, הראשונה מיום 6.11.08 עד 26.5.10 (להלן- התקופה הראשונה), והשנייה מיום 14.3.11 עד 31.1.14 ( להלן- התקופה השנייה).

5.העובד הועסק במתכונת של 6 ימי עבודה בשבוע (מוסכמות מפי ב"כ הצדדים, פרו:2 ;ש: 20).

הצדדים היו חלוקים בשאלת השכר המוסכם והשכר ששולם בפועל, ולשאלה זו נשוב בהמשך.

6.החל מחודש 12/2012 מנהלת המעסיקה רישום נוכחות באמצעים אלקטרוניים ובאמצעות טביעת אצבע. לא הוצג רישום נוכחות לגבי התקופה שקדמה לחודש 12/2012. במקביל לניהול רישום נוכחות בוצע שינוי גם בתלושי השכר בנוגע לתגמול גלובאלי בגין עבודה בשעות נוספות.

7.התקופה הראשונה הסתיימה בשל כך שהעובד החל בריצוי עונש שנגזר עליו במסגרת הליך פלילי שנוהל בעניינו.

לגבי נסיבות סיום ההעסקה בתום התקופה השניה נחלקו הצדדים. אין מחלוקת כי בתום התקופה השניה מסרה המעסיקה לעובד מכתב פיטורים נושא תאריך 1.1.14, שנוסחו הוא כמובא להלן (להלן – מכתב הפיטורים):

"הננו מצטערים להודיעך על הפסקת עבודתך החל מיום 01/01/2014. ניתנת לך בזאת הודעה מוקדמת לפיטורים של חודש ימים כמתחייב על פי החוק. עד לתאריך 31/01/2014 הינך מתבקש להעביר את תפקידך בצורה מסודרת. כל הזכויות שמגיע לך, ישולמו במועד תשלום שכר החודש האחרון לעבודתך"