סע"ש 39222-08-13

בתיק זה, מחלוקת עיקרית נוגעת לתביעת התובע לתשלום שכר עבור עבודה ב-"שעות נוספות". מתחילת הדרך טענה הנתבעת, כי בהתאם להסכם קיבוצי, החל על הצדדים - תשלום שכר עידוד/פרמיה לנהג בא במקום גמול עבודה בשעות נוספות, מנוחה שבועית או חג, וכי הכרעה בשאלה משפטית הרלבנטית לתביעה כזו - התוקף של מנגנון תשלום פרמיה במקום שעות נוספות, לפי ההסכם הקיבוצי והאם פרמיה קבועה שקיבל התובע היא חלק בלתי נפרד מהשכר, אם לאו - תלויה ועומדת להכרעה בפני בית הדין הארצי לעבודה, במספר הליכים שאוחדו, בהם עולה אותה שאלה; כאשר ב"כ הנתבעת מייצג שם את התאחדות בעלי מפעלי ההובלה וב"כ התובע את אחד מהעובדים בתיקים שאוחדו [הערעור המאוחד: ע"ע 34565-04-11 (להלן: הערעור)].

משכך, נקבע מועד הוכחות טנטטיבי, בתקווה שעד אליו תהא בפנינו הכרעת ערכאת הערעור בסוגיה המשמעותית גם כאן; משזו בוששה לבוא נדחתה ישיבת ההוכחות ונקבעה ליום 17.11.15. כעת מבוקש לדחות גם מועד זה, משום שטרם התקבלה ההכרעה בערעור.

ב"כ התובע חוזרת ומתנגדת לדחיית מועד ההוכחות, מטעמים מספר; הראשון, כי הנתבעת מנסה "להתאים את תשובות העד מטעמה, בחקירה הנגדית, לתשתית העובדתית אשר תקבע בפסק דין של בית-הדין הארצי ...", ולטעמה - זה ניסיון פסול שמבוקש להוקיעו. אומר כבר עתה, כי מאחר שמונחים בפנינו תצהירי הצדדים, זה מכבר, הרי - גרסתה העובדתית של הנתבעת כבר ניתנה, ללא קשר להכרעה בערעור. מכל מקום, ככל שינהגו בבוא היום בדרך אשר ב"כ התובע מביעה חשש מפניה, מובן, כי שמורות לה טענותיה, לענין משקל הדברים, לשלב הסיכומים.

עוד היא טוענת, שלכל היותר, ניתן לשקול את דחיית הגשת הסיכומים עד לאחר הפסיקה בערעור, אחרי שהעובדות הרלבנטיות לענייננו יתלבנו בישיבת הוכחות.

דומתני, כי משעה שמוסכם גם על ב"כ התובע, שיש טעם בהמתנה להכרעה בערעור, שכן, יש לה השלכה על הטעון הכרעה כאן - הציפיה היא, שההכרעה בערעור תחסוך את הצורך בחקירות, בנושא המרכזי שבפנינו, או תצמצם את היקפן, ולכן - קיום הדיון עתה, דווקא, עלול להיות כרוך בבזבוז זמן.

עוד הביעה ב"כ התובע חשש, כי אין כל ביטחון שפסק-הדין בערעור ינתן בקרוב, והיא מוסיפה "קיים סיכוי גדול כי הצד המפסיד יגיש עתירה לבג"ץ כנגד פסק הדין". גם חשש זה אין בו, לטעמי, כדי להצדיק שמיעת הראיות כעת, מקום בו יש סיכוי שלא יהא בחלקן צורך, בעקבות ההכרעה בערעור; ודומתני, שלא צריך להכביר מילים על כך שלא הרי המתנה להכרעת ערכאת הערעור, כהמתנה להכרעה בבג"ץ, שטרם הוגש.

כנימוק התנגדות רביעי טענה ב"כ התובע, כי יש תיקים אחרים בהם נדונות שאלות משפטיות זהות לאלה המתעוררות בתיק זה - "... ואינם מתעכבים ולא ברור מדוע יש לנקוט עמדה שונה, דווקא בתיק זה ...".

על כך יש להשיב, כי לכל תיק דינמיקה משל עצמו ולא ידועים לנו פרטי תיקים אחרים ונתוניהם. מאחר שבתיק זה הוצפה ההצדקה להמתנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בערעור, כבר בתחילת הדרך, בהליך בו נדונה שאלה עקרונית בענף ההובלה, הטעונה הכרעה גם במקרה שלפנינו, ובהליך הערעור נוטל חלק ארגון המעסיקים בתחום והתייצב בו גם ארגון העובדים (הסתדרות העובדים הכללית החדשה - איגוד עובדי התחבורה), סברתי, שיהא מועיל להמתין להכרעה בערעור.

איני רואה בחששותיה של ב"כ התובע די כדי לשנות מהמסלול שנקבע. אשר על כן - ישיבת ההוכחות נקבעת ליום 18.5.2016, בשעה 11:30 (במקום 17.11.15).

ניתנה היום, 04 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: