סע"ש 39180-05-14 Phaderm נ' ניראור ניהול מסעדות בע"מ ואח'

1.בפני בקשת מתוקנת של התובע לתיקון כתב התביעה, זאת לאחר שמספר ימים לפני הדיון המוקדם וכתשעה חודשים מאז הגשת כתב התביעה ביקש התובע לתקן את תביעתו , כך שיתוקן סכום התביעה מסך של 1,189,000 ₪ לסך של 2,387,491 ₪.

התיקון המבוקש הינו בטבלת חישובי הפרשי השכר והפנסיה בלבד וכן בסעיפים המפרטים את חישוה טבלת השכר וכן חישובי הפנסיה.

התובע נימק את הגשת בקשתו הן בבקשה הראשונה לתיקון ימים לפני הידון המוקדם וכן גם בבקשה המתוקנת כי גילה מספר ימים לפני הדיון המוקדם בעת הכנת התיק כי נפלה טעות בחישוביו בשל תקלה טכנית וכי תיקון התביעה יקל על בירור התביעה באופן יעיל ואין מדובר בתיקון מהותי למעט הסכום.

2.הנתבעים מתנגדים להתיר את הבקשה לתיקון כתב התביעה והצביעו על האבסורד בטענת התובע כי בתיקון המבוקש מבקש הוא להכפיל את בתעתו ואין המדובר באלפי שקלים אלא בסך העולה על מיליון ₪ טעות שאינה סבירה ואין בה כל ממש לטענתם וכל כולה נועדה רק לפגוע בנתבעת ולנצל לרעה את הלכות בית הידן בדבר התרת תיקוני תביעה, כאשר אין כל ממש בתביעת התובע ואין הוא זכאי לסכומים שנתבעו ולא כל שכן לסכום המתוקן המבוקש.

עוד הוסיפו הנתבעות וטעהו כי בבקשה התובע כלל אינו מסביר כיצד קרתה הטעותהחישובית הנטענת ואיך חושבו הסכומים הראשונים בשגגה ואף לא נותן כל נימוק של ממש מדוע לא גילה הטעות עוד בעת הגשת התביעה או לכל המאוחר עם קבלת כתב ההגנה אלא רק ימים לפני הידון המוקדם אשר הפך את הדיון המוקדם לעקר.

הוסיפו הנתבעים וטענו כי מלכתחילה תביעת התובע מנופחת כי התובע גרם וגורם נזק לנתבעים שכן לאחר בריחתו אינו עוזב את תחומי ישראל ואף מחזיק בויזה שניתנה על עבודתו בנתבעות.

הנתבעים מפנים להחלטת כבוד השופט איטח לענין תיקון כתב תביעה, וזאת בתנאי כי הבקשה אינה לוקה בשיהוי והוגשה בתום לב וכי ניתן לשפות את הצד שנכגד בפיצוי כספי, ויש להביא בחשבון כי במלאכת האיזון של בית היןד יש לבחון אף את נזקם של הנתעים וכן עד כמה הכרחי התיקון.

3. התובע השיב לתגובה תשובה של 6 עמודים ורק בתגובתו זו העלה את הנימוקים אשר צריכים להעלות על ידו מלכתחילה בבקשתו הגם שאין ממש בנימוקיו על השיהוי הניכר בהגשת בקשתו והסבר כצד נפלה טעות כה כבדה בעת ערכית כתב התביעה.

4.בעניינינו רלוונטית תקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה הקובעת כי:

"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

בפסיקתו הענפה של בית הדין הארצי לעבודה נקבע לא מכבר ב- בר"ע (ארצי) 4527-02-15 חרט הגליל בע"מ נ' ולנטין גרויסמן, פס' 13 להחלטתה של סגנית הנשיא וירט-ליבנה (פורסם בנבו, 24.2.2015):

" לעבודה גישה ליברלית, וייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, בהתאם לתקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה על ידי בית הדין בכל שלב משלבי הדיון, ובכלל זה אפילו החלה שמיעת הראיות (בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (4) 130 (1982). הכלל הוא כי למעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות (ע"ע 657/09 ‏CHENGJIN ZHAO‏ - אסטראטק בע"מ, (2009);  רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב (3) 427 (1998). עוד נקבע כי מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות 'גמיש' בהיענות לבקשות לתיקון כתב התביעה (ראו: בר"ע 14760-03-12 אפלברג עמוס -מכון היהלומים הישראלי בע"מIDI, ניתנה ביום 15.7.12)".

5.ומהכלל אל הפרט. לאחר שעיינתי בבקשת התובע ובתגובת הנתבעת ונוכח הפסיקה הרווחת, הגם השיהוי הניכר בהגשת הבקשה וכן העדר נימוק של ממש בבקשה הראושנה, אלא רק בתגובה לתגובה, דין הבקשה להתקבל. כאמור, כפי שנקבע בחקיקה ובפסיקה, בבואו של בית הדין להכריע בשאלת תיקון כתב טענות, עליו לנהוג בגישה ליברלית ולשים אל נגד עיניו את השאלה האם יש בתיקון זה כדי לסייע בהכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. כן תיבחן התנהלות התובע בדגש על עיתוי הגשת הבקשה והשלכתה על ניהול זמנו של בית הדין.