סע"ש 38957-03-15

1.התביעה בתיק עוסקת בזכויות הסוציאליות של התובע, עובד זר בענף החקלאות, בגין תקופת עבודתו בנתבעת וסיומה.

2.התובע אינו שוהה בישראל, ובא כוחו ביקש, בבקשה מיום 24.1.2016, לנהל את ההליך ללא עדויות מטעם התובע.

3.הנתבעת התנגדה לבקשת התובע, ובתגובתה טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף. הנתבעת סמכה טענותיה, בין היתר, על ההלכה שנקבעה בפסה"ד בעניין ע"ע (ארצי) 424/08 נמלי סאלח- פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנייה בע"מ (11.3.2009), (להלן: "עניין נמלי סאלח").

4.התובע התנגד לסילוק התביעה על הסף.

5.לאחר עיון בעמדות הצדדים, ניתנה ביום 7.3.2016 החלטת בית הדין כך:

"טרם תינתן החלטה בבקשה, ובהתאם להלכת נמני סלאח, המוזכרת ומצוטטת בתגובת הנתבעת, יבהיר התובע עד ליום 20.3.2016 מהם רכיבי התביעה עליהם הוא עומד במסגרת ההליך, ואלו מאמצים נעשו על מנת להביא את התובע לעדות".

6.רק ביום 17.4.2016 התקבלה תגובת התובע. בתגובתו לא פירט התובע כנדרש מהם רכיבי התביעה עליהם עומד במסגרת ההליך וציין באופן כללי, כי הנתבעת לא שילמה לתובע שכר בגין זכויותיו הקוגנטיות ולכל הפחות לא הפרישה עבורו כספים לקרן פנסיה ולקופת פיצוי פיטורים, ואף לא שילמה לו מענק שנתי כמתחייב מכוח צו הרחבה בענף החקלאות.

7.זאת ועוד, נטען כי התובע פנה לרשות ההגירה והאוכלוסין כדי לאפשר את כניסתו לארץ לצורך מתן עדות אולם הפנייה טרם נענתה, וידוע כי במקרים דומים התרת כניסה חזרה לארץ מותנית בהפקדת ערבות גבוהה אשר התובע לא יכול לעמוד בה. עוד נטען, כי לא היה ביכולתו של התובע להישאר בארץ לאחר פיטוריו שהרי לו היה נשאר היה בכך משום הפרת כללי אשרת העבודה שלו, דבר שהיה חושף אותו לגירוש מישראל.

8.בנוסף מציין התובע כי אין מניעה להעיד את התובע בדרך של כינוס וידיאו, וכך תינתן לנתבעת האפשרות לחקור את התובע.