- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סע"ש 38710-11-13
|
סע"ש בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
38710-11-13
5.12.2016 |
|
בפני השופטת: דגית ויסמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: צדוק דהרי עו"ד דוד מנע |
נתבעת: העמותה לניהול מוסדות ספורט תרבות אמנות וחינוך ברמת גן עו"ד יובל ינאי |
| פסק דין | |
1.התובע, יליד 1948, עובד בנתבעת, שהיא תאגיד עירוני, כממונה על ניהול ותחזוקת אולמות ספורט ברחבי העיר רמת גן, מאז שנת 1999.
2.בתובענה זו נתבעו הפרשי שכר בסך 175,000 ₪.
לטענת התובע, כפי שפורטה בכתב התביעה, החל ממשכורת חודש נובמבר 2006, הנתבעת הפחיתה את שכרו, למרות שלא חל כל שינוי באופי עבודתו ובהיקפה. עוד נטען בכתב התביעה, כי התובע הלין שוב ושוב בפני הממונים עליו על הפחתת השכר והובטח לתובע שהעניין יסודר, אך בפועל הנתבעת נענתה לדרישת התובע רק באופן חלקי וצמצמה את הפחתת השכר לשיעורין, בחודש יולי 2007 ובחודש פברואר 2008.
התובע טען בכתב התביעה כי מחשש לפיטורים, הוא נמנע מלהתעמת עם הנתבעת ורק בסוף שנת 2012 הוא אזר אומץ ודרש שהנתבעת תחדל מהעוול שגרמה לו, אך הנתבעת דחתה את דרישותיו.
3.להלן הרקע העובדתי שאינו שנוי במחלוקת:
א.התובע, יליד 1948, עובד בנתבעת משנת 1999 כאחראי על אולמות ספורט ברחבי העיר רמת גן.
ב.הנתבעת היא תאגיד עירוני בשליטת עיריית רמת גן והיא מפעילה, מנהלת ומתחזקת את מתקני הספורט בשטח המוניציפאלי של עיריית רמת גן.
ג.במסגרת תפקידו, התובע היה אחראי על פתיחת אולמות הספורט וסגירתם בתום הפעילות במקום, תחזוק האולמות על מתקניהם וניקיונם.
ד.כבר בשלב זה יובהר כי התובע לא היה אחראי על כל אולמות הספורט שבאחריות הנתבעת, ובתפקידו של התובע מועסקים עובדים נוספים, כאשר כל עובד ממונה על אולמות שונים ברחבי העיר רמת גן.
ה.עוד נבהיר, כי אולמות הספורט שונים זה מזה בגודלם, בהיקף הפעילות בהם ובאופי הפעילות. בהתאם, היקף העבודה והאחריות של מנהלי האולמות, דוגמת התובע, משתנה ואיתם גם השכר המשולם למנהל. מהעדויות ששמענו עולה כי קיימים אולמות ספורט עם 500 מקומות ישיבה לקהל, ישנו אולם של 1,000 מקומות ישיבה לקהל, שבו מתקיימים משחקי ליגה וישנם אולמות ספורט קטנים, שאין בהם כלל מקומות ישיבה לקהל ובהם מתקיימים חוגים לילדים ולנוער, אף ללא נוכחות הורים (מפאת גודל המקום, עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 12-18, עמוד 17, שורות 15-20).
ו.תחילה התובע הוצב לנהל את אולמות הספורט בבתי הספר "מורשת משה" ו"נטעים". לימים התובע היה אחראי על ניהולו של אולם "המנחיל", שהוא אולם עם 450 מקומות ישיבה ואולם נוסף קטן, ללא מושבים - "אולם הגפן".
ז.להבנת תפקידו של התובע, נביא להלן את הגדרת התפקיד שהתובע ביצע בתחילת עבודתו, כפי שהוגדרה על ידי מנכ"ל הנתבעת באותה תקופה, מר יהודה שהרבני (נספח א' לתצהיר הנתבעת):
"צדוק דהרי - הגדרת תפקיד
אחריות על האולמות: מורשת משה ונטעים
העובדים באולמות:
באולם מורשת משה – מנשה
באולם נטעים - מאיר
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
