סע"ש 38333-06-14 וולדהליבנוס נ' ביטחון אזרחי ש.ק. בע"מ ואח'

לפניי בקשת הנתבעת 3 – חברת עופר וניר בע"מ (להלן: "עופר וניר") לחייב את התובע להפקיד ערובה להוצאות עופר וניר בסך 55,406 ₪ או בסכום נמוך מכך לפי שיקול דעתו של בית הדין.

התביעה

התובע טוען בכתב התביעה שהגיש נגד חמשת הנתבעים, כי הוא פליט אריתראי השוהה לבדו בישראל וכי הועסק על ידי הנתבעת 1 – חברת ביטחון אזרחי ש.ק. בע"מ (להלן: "ביטחון אזרחי"), בשמירה על אתרי בניה שונים ברחבי ירושלים מחודש 4/06 עד למועד פיטוריו ביום 24.8.12. לטענת התובע, הוא הועסק שבעה ימים בשבוע כאשר שעות עבודתו היו משעה 16:00 עד השעה 7:00 בבוקר שלמחרת, הכל תמורת שכר חודשי בסך 3,200 ₪.

התובע צירף לתביעתו כנתבעות את החברות הקבלניות שהתקשרו עם ביטחון אזרחי למתן שירותי שמירה על אתרי הבניה בהן עבדו החברות. לטענת התובע החברות הללו, ביניהן עופר וניר, היו מעסיקותיו במשותף יחד עם ביטחון אזרחי.

בתביעתו עתר התובע לחייב את ביטחון אזרחי, יחד עם הנתבעות האחרות, הפרשי שכר בסכום כולל של 908,482 ₪, דמי נסיעות בסך 18,948, דמי הבראה בסך 5,110, פדיון חופשה בסך 10,332 ₪, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 15,252 ש"ח, פיצויי פיטורין בסך 26,308 ₪, תמורת הודעה מוקדמת בסך 4,100 ₪, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 24,600 ₪, פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד בסך 15,000 ₪, פיצוי לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר בסך 50,000 ₪ ופיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 30,000 ₪.

בהתאם להחלטת בית הדין מיום 25.11.14 בדיון המוקדם שנערך בתיק, הגיש התובע הודעה בעניין כימות רכיבי התביעה וייחוסם לנתבעים השונים, בה הבהיר התובע כי סך הפרשי השכר הנתבע על ידו בהליך הוא 790,442 ₪, כאשר מתוך סכום זה סך 227,581 ₪ מתייחס לעופר וניר. עוד הבהיר התובע כי הסכומים האחרים המיוחסים לעופר וניר הם: דמי נסיעות בסך 5,684 ₪, דמי הבראה בסך 2,555 ₪, פדיון חופשה בסך 3,863 ₪, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 4,756 ₪, פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה בסך 15,000 ₪, פיצוי בלתי ממוני לפי חוק הגנת השכר בסך 50,000 ₪ ופיצוי כללי בגין נזק לא ממוני בסך 30,000 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה, החל מחודש 3/10 ועד למועד כלשהו בשנת 2011, התובע הועסק על ידי ביטחון אזרחי בשני אתרים של עופר וניר: האחד – באתר "מעבדות רפא" בהר חוצבים בירושלים והשני – ב"מרכז שלווה" בבית וגן.

התובע טוען כי מכרטיסי העבודה של התובע באתרים אלה עולה כי עובדיה של עופר וניר היו אלו שאישרו בחתימתם את כרטיסי הנוכחות שלו והיו אלה שפיקחו על עבודתו בפועל.