סע"ש 38249-09-15 נעים נ' חברת דימר בע"מ

1.המבקש עבד אצל המשיבה כ-9 שנים, מחודש נובמבר 2006, כמשחיז במחלקת השחזה.

במכתב מתאריך 27.8.15, הודע למבקש על הפסקת עבודתו, לאחר שימוע שנערך לו בתאריך 24.8.15.

במכתב צוין, כי העסקת התובע תסתיים ב-27.8.15, וכי אין הוא נדרש להגיע לעבודה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.

בגין ההחלטה על פיטוריו, הגיש המבקש בקשה לסעד זמני וכן תביעה עיקרית.

המשיבה הינה חברה פרטית המייצרת ומשווקת כלי מתכת לעיבוד עץ ולתעשיות שונות, ומפעלה ממוקם בשלומי.

המשיבה מעסיקה כ-185 עובדים, וחברה בהתאחדות התעשיינים וקשורה לענף המתכת.

2.בבקשה לסעד זמני ביקש המבקש, כי יינתן צו עשה אשר יורה למשיבה להמשיך ולהעסיקו במפעל המשיבה, כמשחיז במחלקת השחזה, באותם תנאי העסקה ושכר, בהם עבד לפני פיטוריו.

כמו כן, ביקש המבקש סעד שיצהיר על בטלות פיטוריו, וכן צו שיורה למשיבה לדון בעניין פיטוריו בועדה פריטטית ו/או בהליך בוררות, כמתחייב מהסכמי העבודה הקיבוציים החלים על הצדדים.

הבקשה לסעד זמני הוגשה בתאריך 21.9.15, ובמסגרתה התבקש סעד שימנע את כניסת פיטורי המבקש לתוקף ב-27.9.15.

3.המשיבה בתגובתה טענה, כי מכתב הפיטורים ניתן לתובע עוד בתאריך 27.8.15, כך שלא היתה הצדקה לעיכוב הרב בהגשת בקשתו, אשר בהתחשב בחגים, משמעותו היתה מתן אפשרות של יום אחד למשיבה להגיש תגובתה.

מכל מקום, טענה המשיבה, כי הפיטורים בוצעו לאחר שנערך למבקש שימוע, ולאחר שנציגי המשיבה היתרו במבקש מספר פעמים על ירידה בתפוקות עבודות ועל ירידה באיכות העבודה.

המשיבה לא חלקה על כך, שעל הצדדים חלות הוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים בענף המתכת.

המשיבה טענה, כי המדובר בפיטורים רגילים, וכי היתה הידברות עם וועד העובדים בעניין סיום העסקתו של המבקש, הגם שהוועד לא נתן הסכמתו לפיטורים.

לטענת המשיבה, הפיטורים בוצעו מנימוקים עניינים.