סע"ש 38118-10-13אלעזר בוטבול נ' י. פרוכטר בע"מ ואח'

1.התובע, אח סיעודי בהכשרתו, עבד בבית אבות, אותו הפעילה הנתבעת 1, בתקופה מ-1.1.1986 ועד 30.9.2012, כאח ראשי.

בתאריך 17.10.2013, הגיש התובע תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, גמול עבור עבודה בשעות נוספות ועבודה במנוחה שבועית וכן, לתשלום תמריץ שנתי, דמי הבראה, פדיון חופשה, תשלום עבור חגים, תשלום עבור ביגוד ופיצוי בגין עגמת נפש.

התובע טען, כי החל מאמצע שנת 2012, בעת שהנתבעת 2 ובתה החלו לשלוט בניהול בית האבות, אשר קודם לכן נוהל על ידי מר יעקב פרוכטר ז"ל בלבד, הוא סבל מפגיעה במעמדו ומהרעה בתנאי העסקתו.

בנסיבות אלה, טוען התובע, כי פנה למר פרוכטר ז"ל והלין על ההתנהגות כלפיו, וזה השיב לו, כי הוא מבין אותו, וכי על התובע להודיע לו, האם הוא בוחר לעזוב את העבודה ולקבל פיצויי פיטורים, או להמשיך לעבוד, למרות הפגיעה בו.

התובע הודיע למר פרוכטר ז"ל, כי החליט לפרוש בנסיבות שנוצרו, וזה האחרון אישר לתובע לפרוש, תוך קבלת הפיצויים.

התובע טען, כי בסוף חודש אפריל 2013, הסתבר לו, כי כספי הפיצויים שהיו צבורים לזכותו בחברת הביטוח, נמשכו על ידי הנתבעת 1, או מי מטעמה, כך שלאחר למעלה מ-26 שנות עבודה, הותירו את קופת הפיצויים שלו ריקה.

באשר לשעות העבודה, טען התובע, כי עבד במתכונת עבודה קבועה, אשר כללה שעות נוספות, ואף עבד בשבתות אחת לשבועיים, לכל הפחות.

התובע טען, כי תנאי העסקתו, כפי שסוכמו בעת קבלתו לעבודה (ואשר לא קיבל לגביהם הודעה בכתב, או הסכם חתום), כללו את כל התוספות והתנאים הסוציאליים החלים על אחים ואחיות בבתי חולים ממשלתיים, שכן בטרם החל עבודתו אצל הנתבעת 1, הוא הועסק בבית החולים רמב"ם, ומר פרוכטר ז"ל שכנע אותו לעבור לעבוד אצל הנתבעת, תוך מתן התחייבות שיקבל את אותם תנאים.

התובע אף ביקש, כי בית הדין יבצע הרמת מסך בין הנתבעת 1 לבין הנתבעים האחרים שנתבעו בכתב התביעה המקורי: מר פרוכטר ז"ל, אישתו- הגב' יהודית פרוכטר, ובתם - ד"ר איריס פרוכטר.

התובע טען, כי עד שנת 2012, מר פרוכטר ז"ל שימש כמנהל היחיד של הנתבעת 1, והחל משנת 2012, גם אישתו ובתו הצטרפו כמנהלות בפועל של הנתבעת 1.

2.הנתבעים בכתב הגנתם טענו, כי יש למחוק התביעה על הסף כנגד הנתבעים 2 עד 4, שכן התובע עבד אצל הנתבעת 1 בלבד.

הנתבעים אף ציינו, כי מר יעקב פרוכטר ז"ל היה בעל המניות היחיד בנתבעת 1, ואף שימש כמנהלה, ואישתו ובתו של מר פרוכטר ז"ל היו עובדות, ולא שימשו כאורגן הנתבעת 1.

הנתבעים אף העלו טענת התיישנות, בכל הקשור לגמול שעות נוספות ותנאים סוציאליים לתקופה שקדמה לחודש אוקטובר 2006, וכן להתיישנות התביעה לדמי הבראה, למעט שנתיים אחרונות ולהתיישנות התביעה לפדיון חופשה מעבר לשלוש שנים אחרונות.