סע"ש 3801-05-15

החלטה זו עניינה בקשה לדחיית התביעה שכנגד על הסף.

1.המבקש (להלן: "מר גורן") הגיש תביעה כנגד המשיבה 1 (להלן: "החברה") לתשלום שכרו וזכויותיו הסוציאליות בגין עבודתו וסיומה.

2.החברה הגישה יחד עם המשיב 2 (להלן: "מר ממן") תביעה שכנגד שעילתה לשון הרע. בכתב התביעה שכנגד טוענים המשיבים כי מר גורן השחיר את פניו של מר ממן באופן העולה כדי לשון הרע. על פי טענתם מר גורן צעק לבתו של התובע בשיחת טלפון "אבא שלך גנב", "אבא שלך נוכל", "אבא שלך רמאי", "אבא שלך עובד בשיטת מצליח". לעמדת המשיבים, מהווים דברים אלה לשון הרע כנגד מר ממן והחברה במשותף שכן החברה היא חברה פרטית בבעלותו ובניהולו של מר ממן כאשר מר גורן עצמו מתייחס בתצהירו למר ממן כבעל הבית היחיד וכאדם שעל פיו ישק דבר בחברה.

3.מר גורן הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד. לדבריו, הוגשה התביעה שכנגד בחוסר תום לב רק על מנת ליצור עילת תביעה יש מאין תוך שהמשיבים מערבים בין החברה לבין דברים שנטען כי נאמרו כלפי מר ממן. מר גורן טוען, כי כעולה מגרסת המשיבים ומהראיות שהציגו, הדברים שכביכול נאמרו על ידו (ואשר מוכחשים), נאמרו כלפי מר ממן עצמו ולא כנגד החברה. לדבריו, אפילו התקבלו ראיות המשיבים ככתבן וכלשונן, הרי שנטען כי מר גורן כינה את מר ממן בשמות גנאי ואין בהן כל זכר לחברה עצמה שהיא הנתבעת בהליך העיקרי. עוד טוען מר גורן כי מר ממן אינו צד לתובענה העיקרית ומשכך אין הוא רשאי להגיש תביעה שכנגד בהליך המתקיים במסגרת ההליך העיקרי. מר גורן טוען, כי מדובר בניסיון ליצור יריבות במקום שזו אינה קיימת ועל כן יש לסלק את התביעה על הסף.

4.לטענת המשיבים, המשיבה 1 היא חברה פרטית בבעלותו ובניהולו של מר ממן כאשר התובע עצמו מתייחס למר ממן כבעל הבית היחיד בחברה. החברה טוענת, כי מר גורן נוקט בתצהירו בלשון חריפה כנגד מר ממן באופן אישי ומייחס לו האשמות קשות וחריפות בפן האישי שבינו לבין מר ממן בחודשים הספורים שבהם הועסק על ידי החברה.

לעמדת החברה, בשים לב כי שתי התובענות העומדות בפני בית הדין, הן התביעה העיקרית, הן התביעה שכנגד, מושתתות על אותה מסכת עובדתית ובשים לב כי החברה היא חברה פרטית בבעלות מר ממן, הידוע כמנהל ובעלים בכל העיר אילת, הרי שלצורך הליך זה מדובר למעשה בצדדים זהים.

החברה מוסיפה וטוענת כי כתב התביעה שכנגד מייחס למר גורן התבטאויות חריפות וקשות כנגד מר ממן, המנהל והבעלים של החברה, בהיותו משמש בתפקיד זה ועל כן מדובר בהוצאת לשון הרע מתוך כוונת זדון לפגוע בשמם הטוב של מר ממן ושל החברה שהם זהים. לטענת החברה, מדובר בחברה משפחתית ותיקה ומוכרת בעיר אילת והדברים הפוגעניים של מר ממן נודעו גם מחוץ למקום העבודה. לעמדתה, משאין כל מחלוקת שהתובענה שכנגד הוגשה בעת שהתקיימו יחסי עובד מעסיק בין מר גורן לבין החברה, כמו גם למר ממן, לא יכולה להיות מחלוקת כי עילת התובענה שכנגד מושתתת על יחסי העבודה ששררו בין מר גורן לבין מר ממן.

הכרעה

5.בהוראות תקנה 34 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") נקבע כדלקמן: