סע"ש 37746-04-15

1.לפני בקשה לקביעת שווי אגרה ולחילופין לפטור מתשלום אגרה נוספת או דחיית תשלומה.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, לא מצאתי כי יש מקום להורות על קביעת שווי האגרה הנוספת כמבוקש בבקשה ולחילופין ליתן לתובע פטור מתשלום האגרה או דחיית מועד תשלום האגרה עד למועד ההכרעה בתיק, כפי שיפורט להלן.

3.בפתח הדברים אציין כי מאחר ושאלת תשלום האגרה הינה תנאי סף לצורך פתיחת התיק ודיון בו, ללא קשר לשאלות המתעוררות בתיק (ובכלל זה שאלת תוקפו של ייפוי הכח אשר ניתן בתיק), לא מצאתי מקום לדון בטענות הצדדים לעניין תוקפו של ייפוי הכח, בשלב זה, ושאלה זו תידון במסגרת הדיון שיתקיים בתיק.

4.טענת התובע שלפיה התביעה, ככל שהיא מתייחסת לרכיב הפנסיה (אשר בגינו נדרש התובע לשלם את הפרשי האגרה), הינה תביעה לקצבה וכי בנסיבות אלה יש לחשב את האגרה בגינה בהתאם לתקנה 8 (ב) (1) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח- 2008 (להלן: "התקנות"), דינה להידחות.

לעניין זה, מקובלת עלי טענת הנתבעת שלפיה עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי אין המדובר בתביעה לתשלום קצבה כי אם בתביעה לתשלום פיצוי בגין היעדר הפרשה לקופה פנסיונית.

בשים לב לכך שמדובר בתביעה לתשלום פיצוי בגין היעדר הפרשה לקופה פנסיונית, הרי שיש לחשב את סכום האגרה שעל התובע לשלם בהתאם לסכום שנתבע בגין רכיב זה (3,205,505 ₪).

5.באשר לבקשת התובע ליתן לו פטור מתשלום אגרה או לחילופין להורות על דחיית מועד תשלום האגרה עד למועד ההכרעה בתיק, לא שוכנעתי כי, בשלב זה, יש מקום לפטור את התובע מתשלום האגרה.

6.התובע לא הוכיח כי אין ביכולתו לשלם את האגרה ולא הביא בפני בית הדין תמונה מלאה באשר למצבו הכלכלי, כפי שיפורט להלן.

7.עיון בתצהיר שצורף לבקשה מעלה כי התצהיר לא אומת על ידי עורך דין (או בדרך אחרת שבדין) ועל כן אין הוא מהווה תצהיר כדין.

8."תצהיר" מוגדר בתקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991, כהגדרתו בתקנות סדר הדין האזרחי, לאמור: