סע"ש 37560-12-14 טקייה נ' אמרון חיפה בע"מ ואח'

1.לפני בקשת התובעת לפטרה מתשלום אגרת בית הדין בסך 770 ₪ מטעמים של חוסר יכולת כלכלית לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (להלן – תקנות האגרות).

הבקשה הוגשה בד בבד עם תובענה במסגרתה עותרת המבקשת לחייב את המשיבים בתשלום כספים המגיעים לה לטענתה בגין תקופת עבודתה וסיומה אצל המשיבים. בכתב התביעה נטען כי הועסקה אצל המשיבים תקופה בת כ- 9 שנים, וכי פוטרה בחודש 7/12 מבלי שנערכה לה שיחת שימוע. עוד נטען כי בתום תקופת העבודה חושבו פיצויי הפיטורים באופן שגוי, ומכאן שנותרו הפרשים בגין פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ודמי הבראה.

סכום התביעה הועמד על כ- 83,000 ₪ מתוכם 50,000 ₪ כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין וכ- 23,000 ₪ בגין הפרשי פיצויי פיטורים, והיתרה בגין הפרשי דמי הבראה, הפרשות מעסיק לקופת פנסיה והפרשי הודעה מוקדמת.

2.לטענת המבקשת היא אינה יכולה לשאת בתשלום אגרת בית הדין, מצבה הכלכלי קשה, היא מתגוררת עם שני ילדיה בדירה של הדיור הציבורי, ומחזירה הלוואות. לבקשתה צרפה המבקשת תלושי שכר במקום עבודתה הנוכחי.

בהתאם להחלטתי מיום 18.12.14 צרפה המבקשת מסמכים נוספים, ובהם תדפיסי חשבון בנק.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה, וטוענים כי התביעה חסרת בסיס, וכי ניתן ללמוד מתדפיסי הבנק כי המבקשת משלמת הוצאות שונות שאינן רק למחייתה הבסיסית.

4.תקנה 12 לתקנות האגרות קובעת כי אם "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה...".

הבחינה הנדרשת הינה, אם כן, כפולה: ראשית, בדיקת יכולתו הכלכלית של מבקש הפטור; שנית, היותו של ההליך "מגלה עילה". שני התנאים מצטברים ועל מבקש הפטור הנטל להוכיחם. במסגרת שיקול הדעת יש לקחת בחשבון, בין היתר, את גובה האגרה לגביה מתבקש הפטור.

5.לאחר שקילת טענות הצדדים מצאתי כי לצורך הכרעה בבקשה שלפני, יש לקבוע כי התביעה לכאורה מגלה עילה. אין באמור כדי להוות התייחסות לשאלת סיכויי התביעה, אלא רק ברף המינימלי הדרוש לצורך הכרעה בבקשה זו.

לעניין יכולתה הכלכלית של התובעת, שוכנעתי מהמסמכים המצורפים כי אמצעיה ל המבקשת אכן צנועים, ובמצב דברים זה יקשה עליה לשאת בתשלום אגרת בית הדין. יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי נסיבותיה של המבקשת חריגות עד כדי כך שיצדיק פטור מלא מתשלום אגרת בית הדין. יש לזכור כי ככלל, כל הליך שיפוטי כרוך בתשלום אגרה, שמטרתה כפול: ראשית, תשלום בגין השירות המתקבל ממערכת המשפט; ושנית, תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך ומונע נקיטת הליכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי.

בהתחשב בשיקולים הנ"ל, לא מצאתי כי יש לאפשר למבקשת פטור מלא מתשלום האגרה. על מנת להקל על המבקשת בנקיטת הליך זה, ועל מנת שלא לחסום בפניה את אפשרות בירור תביעתה, ובהתאם לסמכותי לפי תקנות 12(ב) ו 12 (ו) לתקנות האגרות - מצאתי כי יש להעניק למבקשת פטור חלקי מתשלום האגרה, באופן שתועמד על 500 ₪, ותשולם על-ידי המבקשת ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים.