סע"ש 37501-12-15

1.לפני בקשה מטעם הנתבע להמציא את כתב התביעה שכנגד לידי בא כוחו של התובע בתביעה העיקרית, עו"ד אלבוים. לטענת הנתבע (התובע שכנגד), קיים קושי רב לאתר את התובע (הנתבע שכנגד) ולפיכך מבוקש להמציאו לידי עו"ד אלבוים. מנגד, טוען עו"ד אלבוים המשמש בא כוחו בביעה העיקרית, כי הוא אינו הכתובת למשלוח כתב התביעה שכנגד. לטענתו, ייפוי הכח וההרשאה אשר ניתנו לו על ידי התובע, אינם כוללים ייצוג בתביעה שכנגד ועל כן הוא אינו "הכתובת" למסירה של כתב בי דין זה. כמו כן הוא חולק על הטענה כי קיים קושי באיתור התובע כיוון שידוע לו כי הנתבע עשה מאמצים אל מול התובע לסיים את ההליכים ללא צורך בעורכי דין, על כל המשמע מכך.

2.תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כך:

"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

3.מסירה לעורך דין הינה מסירה מספקת על פי תקנה זו: "לגבי עורך-דין, אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי-בי-דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו". (ע"א 23/83 סוזאן ריטה יוחימק ואח' – תרז קדם ו- 2 אח', פ"ד לח (4), 309.

4.במקרה זה, עו"ד אלבוים מייצג את התובע בתביעה העיקרית והוא מורשה לקבל כתבי בי דין בתביעה שכנגד. יפוי הכח המצוין בתגובה אינו מצוי בתיק בית הדין ובכל מקרה יש להניח כי העובדה כי ייצוג בתביעה שכנגד אינו מנוי בגדר הפעולות שבו, נובע מהעובדה כי בשעה שחתם התובע עליו - טרם הוגשה התביעה שכנגד. מכל מקום ועל בסיס האמור לעיל, עו"ד אלבוים, המשמש כעורך דינו של התובע באותו נושא התדיינות, מוסמך לקבל גם את מסמכי כתב התביעה שכנגד, בשמו. למעלה מן הצריך אוסיף ואציין כי בכתב התביעה העיקרי, כלל לא צוינה כתובת התובע להמצאת כתבי בי דין, כמתחייב. במצב דברים זה, אך טבעי כי כתבי טענות יומצאו לידי ב"כ התובע.

5.אי לכך, אני קובע כי עו"ד אלבוים הינו מורשה לקבלת כתבי בי דין, לרבות בתביעה שכנגד. 

6.הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ו (13 אפריל 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.