סע"ש 37354-10-16

הבקשה

1.התובעת מבקשת כי ינתן צו לפירוט שיחות שהתקיימו בינה לבין מנהלה של התובעת אצל הנתבעת וכן כי ינתן צו לאיכון שיחות ממספרי הטלפון בהם עשתה התובעת שימוש בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה.

2.התובעת טוענת, כי מאחר והנתבעים טענו בכתב ההגנה, שהתובעת עבדה רק בחודש מרץ 2014, עזבה ושבה לעבודה ביום 26.1.2014, טענה שהתובעת מכחישה, היא מבקשת באמצעות הצוים המבוקשים להזים את טענות הנתבעים.

3.התובעת צרפה לבקשה תצהיר בו צוין, כי מספר הטלפון הנייד בו עשתה שימוש עד סוף שנת 2014 הוא 054-2914111 ומראשית שנת 2015 החזיקה במספר טלפון נייד אחר וכי קובי, מנהלה, יצר עימה קשר מתחילת העסקתה ועד לסיום העסקתה באמצעות הטלפון הנייד שלו שמספרו צוין בתצהירה.

4.הנתבעים התנגדו לבקשת התובעת. ראשית טענו הנתבעים, כי התובעת לא צרפה כל ראיה להיותה הבעלים של שני מספרי הטלפון הניידים הנטענים. שנית, לטענתם מתן הצווים יפגע בזכותושל קובי, מנהלה של התובעת, לפרטיות. ובלשונם: "הוצאת הצווים אין בה כדי לסייע לתובעת להוכיח קיומם של יחסי עובד – מעביד ומשכך קבלת בקשתה של התובעת תהווה פגיעה בפרטיות של קובי שלא כדין" (ר' סעיף 3 לתגובה).

5.עוד ציינו הנתבעים, כי אין כל משמעות לאיכון הטלפון הנייד של התובעת, מאחר ואף אם שהתה בסביבת מקום העבודה אין בכך כדי להעיד כי עבדה אלא "יתכן שבאה על מנת לחפש עבודה ו/או ניהל שיחה בקשר עם אפשרות לקבל עבודה" (ר' סעיף 4 לתגובה).

6.הנתבעים צרפו לתגובתם את תצהירו של מר קובי ביצאצי, ששימש כמנהל העבודה של הנתבעת, וביקש כי בית הדין ידחה את בקשתה מאחר ומדובר ב"פגיעה מובהקת בפרטיות" שלו (ר' סעיף 2 לתצהירו).

דיון והכרעה

7.כלל נקוט הוא בידי בית הדין לעבודה, כי על מנת שבית הדין יורה על גילוי מסמכים, כפי המבוקש ממני כעת, על הצד המבקש גילוים של המסמכים לשכנע את בית הדין כי המסמכים המבוקשים רלוונטים ויהיה בהם כדי לסייע בחקר האמת ולייעל את ההליכים, מחד ולא יהיה בהם כדי לפגוע בצדדים שלישיים, מאידך.