סע"ש 36959-11-15 מדינת ישראל נ' אבי כהן ואח'

1.המשיב 1, התובע בתובענה העיקרית הגיש תביעה נגד עיריית אשדוד ונגד המדינה בקשר לתקופת העסקתו בעירייה משנת 2007 ועד פיטוריו בשנת 2014. התובע טען כי עבר מסכת של התנכלות קשה מצד עיריית אשדוד ועובדים בעירייה שאף תבע אותם באופן אישי. התביעה נגד העובדים נמחקה בהחלטתי ביום 1.3.16.

2.התובע טוען שהגיש תלונות למשטרת ישראל נגד חלק מהנתבעים והמשטרה לא נקטה נגדם שום הליך וטען שהתלונן בפני ונציב תלונות הציבור וזה לא הגן עליו. לטענתו העירייה החלה בהליכים לפיטוריו לאחר פניותיו לנציב תלונות הציבור. נציב תלונות הציבור לא נתן לתובע הגנה כחושף שחיתות בין היתר מהסיבה שבין התובע לעיריית אשדוד התקיימו הליכי בוררות בהתאם לסעיף 84 לחוקת העבודה.

3.המדינה מבקשת שהתביעה תידחה על הסף בשל העדר סמכות עניינית של בית הדין לעבודה ומהסיבה שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגד המדינה.

4.התובע מתנגד לבקשה מהסיבה שלטענתו המדינה מתעלמת ואינה מגלה את המצוי בידיה וכן לאור תלונותיו במשטרה. לאור זאת, טוען התובע כי התאם לסעיף 45א לחוק מבקר המדינה ובהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין יש סמכות לבית הדין לעבודה, מהסיבה שנציב תלונות הציבור נמנע מביצוע פעולות ובכלל זה מתן צו הגנה.

המדינה צירפה לתגובתה את תשובות נציב תלונות הציבור מהם עולה שלאחר בירור התלונה התבקשו הבהרות מהתובע לשם בחינת התקיימותם של תנאי סעיף 45א(1), אולם חרף הפניות לא התקבלו הבהרות ולאחר הבירור הסתבר כי אין מעשה התנכלות מה גם שהעירייה פועלת בהתאם לסעיף 84 לחוקת העבודה.

5.לאחר שבחנו את הבקשה והתגובה הגענו למסקנה שדין התביעה נגד המדינה להידחות על הסף בשל העדר סמכות עניינית ובשל העדר עילה והעדר סעד מבוקש כלפי המדינה.

אמנם התובע בכתב התביעה המתוקן תובע מהמדינה סך של 60,000 ₪ עקב אי נקיטת הליכים נגד המעורבים בפרשה. אך אין בכך כדי לבסס עילת תביעה נגד המדינה או להקנות סמכות עניינית לבית הדין לעבודה בתביעה.

6.התובע לא הצביע על מקור לחיוב המדינה בגין טענותיו, טענתו הכללית לגבי הפרת חובה חקוקה אינה מבוססת ואינה מבססת עלית תביעה נגד המדינה. התובע לא ביסס קיומה של חובה המוטלת על המדינה כלפיו וממילא לא הוכיח מה הופר. ב"כ המדינה הפנה בתגובתו לפסק הדין של הנשיא שמגר בע"א 915/91 מדינת ישראל נ' יצחק לוי ואח' שם נקבע כי אם מדובר בהפרת חובה חקוקה הכוונה לסמכות שמטילה חובה ולא מעניקה סמכות. בסעיף 40 לפסק הדין קבע הנשיא שמגר:

"הפיכת חובות מתחום המשפט הציבורי ל"חובות חקוקות" ומתן סעדים אזרחיים בגין הפרתן לוקה באותם הפגמים שנידונו לעיל בעניינה של חובת הזהירות. יתרה מכך, מכיוון שמדובר בהלכה כללית, החלה לאו דוקא על רשויות ציבור, יש בה כדי להרחיב עד בלי סוף את האחריות הנזיקית ללא כל הצדקה."

7.כאמור, אין מקום להרחיב את האחריות הנזיקית על המדינה ללא הצדקה. המדינה נתבעת כאן כמדינה ולא כמעסיקה וממילא לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעות שעילתן בפקודת הנזיקין. נראה לכאורה שהתובע מבקש לגרור את המדינה לסכסוך בינו לבין העירייה, סכסוך שהמדינה אינה צד לו. המדינה לא היתה מעסיקתו של התובע ולתובע אין עילת תביעה נגדה בבית הדין לעבודה. גם אם התובע היה מוכיח את כל העובדות המצוינות בכתב תביעתו אין בתביעה עילה נגד המדינה ואין סעד מבוקש כלפיה.