סע"ש 36789-07-12 בן-שמואל נ' אגודה שיתופית כפר תפוח אגודות

1.התובע מילא תפקיד של רבש"צ אצל הנתבעת. לטענתו עבד 24 שעות ביממה ובכל ימות השבוע, ועל כן על הנתבעת לשלם לו גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית, וכן דמי כוננות עבור שעות היממה שבהן היה כונן. מוסיף התובע כי על הנתבעת לשלם לו הפרש פיצויי פיטורים, ופיצוי בשל אי קיום שימוע כדין, פדיון חופשה ופיצוי סטטוטורי בשל מסירת תלושי שכר כוזבים ומטעים.

הנתבעת מכחישה טענות אלה וטוענת כי בשל אופי תפקידו לא חלות על התובע הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, וכי כל זכויותיו האחרות שולמו לו כדין.

נציין עוד כי התביעה הוגשה מלכתחילה נגד הנתבעת ונגד מזכירי הנתבעת בעבר ובהווה - מר בלונדר ומר ביגון ומר דורון הלל יו"ר המזכירות. בהסכמת הצדדים נמחקה התביעה נגד נתבעים אלה (החלטה מיום 5.2.2013).

2.ואלו העובדות הרלבנטיות לענייננו כפי שהן עולות מחומר הראיות שהוצג לפנינו:

• התובע עבד אצל הנתבעת מחודש 7/2006 ועד לפיטוריו ביום 2.10.11.

• עד חודש 10/2006 מילא התובע תפקיד של סייר, וממועד זה ועד לפיטוריו היה רכז הביטחון השוטף הצה"לי (להלן- רבש"צ) אצל הנתבעת.

• הנתבעת הינה אגודה שיתופית שהוקמה לצורך הקמת יישוב קהילתי דתי בשומרון.

• שכרו של התובע עמד על סך של 8859 ₪ לחודש.

   

  3.האם יש להחריג את התובע מהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה?

  כאמור לעיל עיקר תביעתו של התובע הינה לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ודמי כוננות (למעלה מ-700,000 ₪). הנתבעת טוענת כי יש לדחות את תביעותיו אלה של התובע משום שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה) אינו חל עליו. לטענת הנתבעת חלים על התובע החריגים הקבועים בסעיפים 30(5) ו-(6) לחוק, שכן התובע מילא תפקיד בכיר הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, ולא ניתן לפקח על שעות עבודתו.

  התובע טוען מנגד כי אין להחריגו מהוראות החוק. התובע אכן היה שותף במידה רבה לקביעת המטלות שהוטלו עליו ולאפיונן, והיה הסמכות המקצועית בכל בקשור לביטחון היישוב (סעיף 38 לסיכומי התובע). אולם לא נשא בתפקיד הנהלה, ופוטר משום שסירב להתגמש בעניין דרישות מקצועיות מהותיות הנוגעות לביטחון היישוב. באשר לפיקוח על שעות עבודתו טוען התובע כי נדרש לעמוד לרשות הנתבעת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, מכאן ששהה במקום עבודתו כל העת, ולנתבעת היה פיקוח מלא על שעות עבודתו. כמו כן לתובע אין כל דרך לדעת מה היו שעות עבודתו, מידע זה היה נגיש לנתבעת, ומחדלה להציגו מקים לו זכות לקבל את מלוא תביעותיו.

   

  4.סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 קובע כי-