אלירן סיימון נ' מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא תאגיד 524948637

א. הרקע וההליך

1.ביום 17.6.16 הגיש התובע כתב תביעה כנגד הנתבע, לתשלום הסך של 276,672 ₪.

התובע, שחקן כדורגל מקצועני, התקשר עם הנתבע בהסכם העסקה לתקופה קצובה, החל מ- 1.8.13 , עד לפיטוריו ב- 15.4.16.

בין הצדדים נחתם הסכם העסקה מ- 18.6.14 ("ההסכם").

עקב גחמותיו של מאמן הקבוצה, החליט הנתבע לפטרו, בתקופה בה שהה במחלה, לאחר שנפצע במשחק ב- 19.3.16.

ב- 4.4.16 קיים הנתבע, לכאורה, ישיבת שימוע, וביום 5.4.16 נשלחה לו הודעת פיטורין (עם הפרוטוקול) וללא הודעה מוקדמת, תוך שמנע ממנו להתאמן ובכך גרם לו נזק מקצועי, תוך הפרה יסודית של ההסכם, בחות"ל, תוך התעשרות שלא כדין על חשבונו.

התובע עתר לפיצויי פיטורין (34,800 ₪) ופיצויי הלנת פיצויי פיטורין; לשכ"ע (4-5.16 בסך 29,000 ₪); מענק נקודות ליגה (38 נקודות, 28,500 ₪) ופיצויי הלנת שכר; הודעה מוקדמת (14,500 ₪); אי הפרשות לפנסיה (עד ל- 8,700 ₪ וסה"כ 41,238 ₪); הבראה לשנים 2014-2011; בחישוב נטען 2016-2014 וסה"כ 10,182); חופשה (18,452 ₪, 28 יום); אי קיום שימוע כדין ופיטורין שלא כדין (87,000 ₪, 6 משכורות); פיצוי בגין אי קיום שימוע כדין, עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב (100,000 ₪; סכום שככל הנראה כולל גם הסכום ברכיב אי שימוע) וסה"כ 276,672 ₪.

2.הנתבע בהגנתו (16.8.16) עתר לדחיית התביעה, תביעה טורדנית, קנטרנית וחוצפנית, מלווה בחשד ממשי לבידוי פציעה של שחקן שהפר בבוטות וביודעין ההסכם, נטש הקבוצה במהלך משחק, נעלם לשבועיים, תוך שהודיע כי לא יחזור לקבוצה והכל משהוחלף; פגע ברכוש המועדון וגרם נזקים כספיים ותדמיתיים, תוך שהוא פוגע בקבוצה, מעליל עלילות שקר ושווא, לפגיעה בקבוצה ובבעליה ולהאדיר עצמו.

אין מדובר בעידנא ד'ריתחא, אלא התובע לאחר הארוע לא התנצל, לקח את חפציו האישיים והתנתק מהקבוצה. חרף התפטרותו הוזמן לשימוע שנוהל כדין; השימוע אליו זומן נדחה לבקשת בא כוחו, הפרוטוקול משקף השימוע. לאחריו, קיבל מכתב הפסקת עבודה, לאחר שנשמעו טענותיו נפש חפצה, ונשקלו היטב.

כל זכויותיו שולמו כדין ואין התובע זכאי לסכומים ולרכיבים שתבע.

3.במצורף הגיש הנתבע כתב תביעה שכנגד לתשלום פיצוי סימלי בסך 50,000 ₪, משהפר התובע בבוטות וביודעין את ההסכם, הוציא לשון הרע לקבוצה, נתן ראיונות לתקשורת ללא אישור, לא ביקש טיפולים רפואיים ולפיכך, ועפ"י חוק לשון הרע עתר הנתבע ל- 100,000 ₪ סה"כ.

4.בכתב התשובה (מ- 13.10.16) עתר התובע לדחיית התביעה שכנגד (גם בהקשר זה יכונו "התובע"; "הנתבע"),משלמרות שהוגש מסמך מביש ולא מבוסס, שכל מטרתו פרסום – לא בוססה התביעה שכנגד. התובע חוזר על טענותיו בתביעה תוך שהכחיש הטענות שבתביעה שכנגד. יש לסלק התביעה שכנגד על הסף בשל העדר עילה ו/או שימוש לרעה בהליכי משפט; משלא פורטו בו העובדות העיקריות המהוות עילת התביעה ו/או מקור הסמכות לתביעה ע"ס 100,000 ₪ / לא הצביעה על הפרסום המהווה לשון הרע, כיצד הוא מהווה כך; לתובע עומדות ההגנות שבסעיף 13, 15, 18 לחוק לשון הרע.