סע"ש 36266-01-15

בפני בקשה למחיקת מסמכים (דוחות ביקורת פנים וטיוטות דו"ח ביקורת פנים) אשר צורפו לתצהיר התובע, לשם תמיכה בתביעתו להפרשי שכר ולפיצוי לפי חוק הגנה על עובדים וחוק איסור לשון הרע .

עיקר העובדות והמחלוקת שבין הצדדים:

1. התובע הינו עובד של הנתבעת משך שנים רבות. לטענתו, במשך מספר שנים הוא חווה מצד הממונה עליו התנכלות ופגיעה בשמו הטוב.

2. לתמיכה בטענתו הגיש התובע כנספחים לתצהירו שלושה מסמכים שהוכנו במחלקה לביקורת פנים של הנתבעת לפי הפירוט הבא:

   נספח 12 - טיוטת דו"ח ביקורת שנערכה באוגוסט 2009 ומתיחסת לליקוים שונים ומגוונים בניהול יחידת המחסנים בגוש דן (בה עבד התובע).

   נספח 51 – טיוטת דו"ח ביקורת מחודש אפריל 2011, במסגרתה נבדקו טענותיו של התובע בדבר פגמים וליקויים בהליכים משמעתיים שננקטו כנגדו, לטענתו שלא כדין, בשנים 2007 ו 2009.

   נספח 52 – דו"ח הביקורת הסופי מחודש אוגוסט 11 בעניין ההליכים המשמעתיים שננקטו כנגד התובע (לאחר תיקון הטיוטא נספח 51).

3. הנתבעת טוענת כי מדובר במסמכים שאינם יכולים לשמש כראיה, זאת בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב 1992. מה גם שאחד מהם (נספח 51 לתצהיר התובע) לא גולה במסגרת הליכי גילוי המסמכים.

4. התובע טוען, כי המסמכים רלוונטים לבירור המחלוקת שבין הצדדים שכן מדובר בתוצרים של בדיקות שיזם התובע, ואשר תוצאותיהן תומכות בטענותיו בדבר התנכלות כלפי עובדים ביחידת המחסנים, וכלפיו בפרט. לטענתו, על אף שתלונותיו נמצאו נכונות, לא נקטה הנתבעת במהלכים להשבתו לדרגתו, לתפקידו, ואף ולא דאגה לקידומו.

   אשר לטענות הנתבעת, התובע גורס כי בית הדין לעבודה איננו כפוף לדיני הראיות הרגילים, וכי עליו לנקוט ביתר גמישות על מנת לקדם את אינטרס הצדק.

   לטענתו, תכליתו של סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית להגן על המבקר, והוא איננו יכול לעמוד שעה שנשוא הביקורת הוא המשיב עצמו, מה גם שאי קבילות המסמך היא עניין נפרד מגילויו, ומה גם שהמסמכים הפכו ממילא לנחלת הכלל.

   הכרעה