סע"ש 36070-10-15

בתיק זה הוגשו מספר בקשות מקדמיות .

בהחלטה קודמת שניתנה על ידי קבעתי שמן הראוי לדון קודם בבקשה לסילוק על הסף.

החלטה ניתנה כבר לפני מספר חודשים על ידי כב' השופט ספיבק והתיק הועבר אליי למתן החלטה מתאימה להמשך הליכים.

 עקב תקלה הובא לעיוני רק כעת במסגרת בדיקת תיקים ובית הדין מתנצל על העיכוב.

לגופו של עניין להלן ההחלטה:

הנתבעת 4 הגישה בקשה להפרדת התביעה והעברת ההליך כנגדה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה אני סבורה שאין מקום להיעתר לבקשה.

התובע טוען כי הנתבע 1 היה החוליה המקשרת בין הנתבעות הנוספות. כל זאת בנוגע להעסקתו של התובע אצל אותן הנתבעות, וכאשר לנתבע 1 תפקיד במסגרת העסקה זו בהתייחס לכל נתבעת בהליך.

עילת התביעה מבוססת בין היתר על אותה טענה בדבר חוליה מקשרת, ולכן הפרדת הדיון לא תאפשר דיון בתביעה במתכונת שהוגשה.

משכך אני סבורה כי אין זה נכון להורות על הפרדת הדיון.

צודק התובע בטענה כי גם לפי התקנות מותר לצרף נתבעים באותו הליך כאשר לו היו נתבעים בנפרד הייתה מתעוררת שאלה משותפת – משפטית או עובדתית.

מקרה זה נופל לגדר האמור בתקנה וזאת כמובן בהתאם לטענות כפי שמופיעות בתביעה. אזכיר כי אין זו העת לברר את נכונות הטענות ודי בעובדה כי אלה הטענות עליהן מבסס התובע את עילת התביעה כנגד הנתבעות כולן.

אשר לטענת הנתבעת 4 לגבי אי צירוף תצהיר. בתקנות בתי הדין לעבודה אין חובה לצרף תצהיר לכל בקשה, הגם שבית הדין מוסמך להורות על כך.

במקרה זה, לא ניתנה החלטה בעניין חיוב התובע בצירוף תצהיר.

המבחן לעניין צירוף הנתבעים הוא כאמור נוסח כתב התביעה. בשלב זה נבחנות הטענות הקיימות ולא אמיתותן, נושא שילובן היטב במסגרת דיון הוכחות.

לסיכום, הבקשה נדחית.