פסק דין 34937-09-12

התובע הועסק על ידי מעסיקה אחת כעובד שכיר בתפקיד גנן. לאורך השנים בוצעה עבודתו באתרים שונים, אולם בחצי השנה האחרונה להעסקתו אצל מעסיקה זו בוצעה העבודה באתר אחד. מיד בתום העסקתו אצל אותה מעסיקה, החל להיות מועסק – באותו תפקיד ובאותו מקום – על ידי חברה שניה. כנגד המעסיקה הראשונה ניתן צו פירוק והיא אינה צד להליך כאן. התובע עותר בתביעה כאן לחייב את המעסיקה השניה – היא הנתבעת כאן - לשלם לו זכויות שונות בגין תקופת עבודתו אצל אותה מעסיקה שניה. כן עותר הוא לחייב את המעסיקה השניה לשלם לו זכויות שונות המגיעות לו, לטענתו, בגין עבודתו אצל המעסיקה הראשונה, לרבות בגין התקופה שקדמה לעבודה באתר האחרון בו הוצב. הנתבעת מכחישה את טענות התובע ואת זכאותו לסעדים הנתבעים על ידו.

על התשתית העובדתית הבאה לא היתה מחלוקת. לפי תשתית מוסכמת זו, הועסק התובע כעובד שכיר בעבודות גינון על ידי א.ש. דהן שירותי גינון בע"מ (להלן – דהן) ובהמשך על ידי הנתבעת. על תנאי העסקת התובע אצל הנתבעת ואצל דהן חלו הוראות צו ההרחבה בענף החקלאות (להלן – צו ההרחבה). תקופות ההעסקה היו כדלקמן: אצל דהן עבד התובע בתקופה שראשיתה 1.7.01 ועד 31.5.11; אצל הנתבעת עבד התובע בתקופה שראשיתה 1.6.11 ועד 14.12.12. שכרו של התובע שולם על פי תלושי השכר שהנפיקו דהן, ובהמשך- הנתבעת. בין התובע לנתבעת לא נכרת הסכם העסקה בכתב ולא ניתנה לו הודעה בכתב על תנאי העסקה. בנוסף, התובע לא החתים כרטיס נוכחות, והנתבעת או דהן לא ניהלו לגביו פנקס שעות עבודה.

החל מחודש 12/2010 עבד התובע בפועל בגינון בקצרין אצל דהן. לפני כן עבד בחיפה, במעלות ובאור עקיבא (סעיף 13 לתצהיר התובע). החל ממועד תחילת העסקתו בנתבעת המשיך התובע לעבוד בגינון בקצרין. לאחר תחילת עבודתו בנתבעת, ובעקבות דרישת התובע, הנפיקה הנתבעת תלוש שכר מתוקן לחודש 8/2011 בו תוקן ותק העבודה, כך שבמקום "תאריך ותק: 01/06/2011" נרשם "תאריך ותק: 01/07/01". הנתבעת הסכימה לראות בכל הקשור לתשלום זכויות חופשה והבראה את ותקו של התובע אצלה ככזה מיום 1.7.01. החל מחודש 6/2011 – היינו, ממועד תחילת העבודה אצל הנתבעת – הסיע התובע, שהוא תושב מעלות תרשיחא, עובדים של הנתבעת מכפר יאסיף ואבו סנאן לקצרין הלוך וחזור, מדי יום עבודה. זאת בנוסף לעבודתו כגנן.

עוד אין חולק כי התובע פוטר על ידי הנתבעת; ניתן לו מכתב פיטורים הנושא תאריך 15.11.12; וסיום עבודתו בנתבעת היה באמצע חודש 12/2012. התובע לא זומן בכתב לשימוע עובר לפיטוריו. הנתבעת לא שילמה לתובע מענק שנתי, תוספת משפחה או דמי כלכלה.

את תביעתו של התובע לחייב את הנתבעת בתשלום זכויות שלטענתו חבה לו דהן, יש להבין לאור העובדה כי כנגד דהן ניתן צו פירוק ביום 15.7.13 (דברי באת כח התובע, עמוד 1 לפרוטוקול). התובע הגיש תביעת חוב למפרקה של דהן, אולם לטענתו לאור המגבלות הקבועות בפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), לא יוכל להיפרע בתביעת החוב מכל זכויותיו, ועל כן עומד הוא על התביעה כנגד הנתבעת, תוך שנטען כי כל סכום שישולם לו בתביעת החוב יקוזז על ידו ממה שיפסק לו כאן מהנתבעת (דברי באת כח התובע, בעמוד 8 לפרוטוקול).

התובע העיד מטעמו. כן העידו מטעם התובע איאד עבד אלעאל (להלן – עבד אלעאל) ו-ישראל אלקובי (להלן – אלקובי) שהועסקו אף הם בעבודות גינון על ידי דהן, והחל מחודש 6/2011 הועסקו על ידי הנתבעת. מטעמה של הנתבעת העיד אבי ליבוביץ, חשב הנתבעת (להלן – ליבוביץ).