סע"ש 33858-08-14

1.בפניי שתי בקשות שהגישו הנתבעים:

בבקשה הראשונה (37) עותרים הנתבעים לדחיית התביעה וחיוב התובע בהוצאות. טוענים עוד הנתבעים כי בדיון שנערך ב-7.1.16 חויב התובע בהוצאות לטובתם, הוצאות שלא שילם, הגם שנקצבו 30 יום לתשלומם.

נטען עוד כי יש להניח כי תביעת התובע תדחה משהתובע זנח את תביעתו בכך שעזב את הארץ ומבלי שהודיע על כך אפילו לבא כוחו.

טוענים עוד הנתבעים כי התובע אינו ממציא להם עותק כמתחייב וכי תצהירים שהגיש בא כח התובע אין בהם כדי להוכיח התביעה, ומשכך עתרו כאמור לדחייתה.

התובע בתגובתו לבקשה לדחיית התביעה טען כי מדובר בבקשה שבית הדין יעתר לה במקרים חריגים וקיצונים, כי אין מקום לבחון את סיכויי התובע וכי גם אם ימצא בית הדין כי יש סיכומיים קלושיים, עדין לא ימחק התביעה.

באשר לאי תשלום ההוצאות, נטען כי מדובר "בטעות בתום לב", כאשר הנתבעת לא טרחה לפנות לבא כח התובע לקבלת התשלום ותוך צרוף המחאה "לרבות אישור מסירה שנשלח".

באשר לטענה לענין זניחת התביעה – טוען התובע כי הוא לא זנח את תביעתו אלא בחר להמשיך לנהלה בהעדרו וכי בתיק קיים יפוי כח ו"הודעה על רצונו להמשיך ההליכים כנגד הנתבעת". יצוין כי צורף אך יפוי כח.

טוען עוד התובע כי על פי פסיקת בית הדין הארצי (ע"ע 1127/00) יש מקום להקל בהתחשב בקשיים האובייקטביים העומדים בפני העובד הזר וכי על בית הדין לעשות כל שביכולתו על מנת להגן על העובדים הזרים. וכי בית הדין נעתר לא פעם להמשך ניהול תביעה בהעדר התייצבות התובע.

באשר לטענה כי התובע מגיש מסמכים ואיננו שולח אותם לבא כח הנתבעים – משיב התובע כי כל המסמכים מוגשים לתיק ומערכת הנט פתוחה לכל.

אין מקום אף לטענה בדבר משקל או הרלוונטיות של תצהירים שהוגשו מטעם התובע, כמו גם לאיחור בהגשת מסמך (איחור מינואר 16).

הנתבעים בתשובתם מבהירים כי ההמחאה שטוען בא כח התובע כי שלח למשרדי באת כוחם – מעולם לא הגיעה וכי מצילום המעטפה שצורפה ניכר שאין עליה חותמת, מדבקות הדואר הינן מלאות (משמע לא הודבקו על שובר הדואר הרשום) וניסיונה לבדוק במעקב הדואר העלה כי אין רישום בדבר קיומו של דבר דואר רשום כאמור.

באשר לתביעה - משהתובע לא הודיע ולו לבא כוחו ומשעזב את הארץ, אך ברור כי זנח את תביעתו ובפועל בתגובתו לא המציא איזשהו מסמך כביכול הודיע התובע על רצונו להמשיך בהליכים. יפוי הכח שצורף הינו מ-6.7.14.

הנתבעים חוזרים על טענותיהם האחרות, תוך שהוסיפו וציינו כי בתגובתו של התובע לבקשה להפקדת ערובה טען כי מרכז חייו הינו בישראל תוך שהסתיר העובדה כי איננו בישראל כבר מזה שנה.