סע"ש 33514-12-13

רקע

1.הנתבעת הינה חברה העוסקת בהשכרה ובמכירה של יאכטות (להלן: "החברה").

2.התובע עבד בחברה מיום 1.2.12 ועד ליום 31.5.13, בתפקיד מנהל מספנה. במסגרת תפקידו היה אחראי התובע על תיקון ,שיפוץ ומתן שירות טכני לספינות.

3.טרם תחילת עבודתו בחברה, סוכמו תנאי עבודתו בעל פה:

א. הוסכם כי מתכונת עבודתו של התובע תהייה 5 ימים בשבוע בין השעות 9:00-17:00.

ב. הוסכם כי ישולם לתובע שכר חודשי בסך 7,500 ₪ והוצאות נסיעה.

לטענת התובע בנוסף לכך סוכם כי מעבר לשכר הבסיס כאמור לעיל, יקבל התובע תוספת בסך 10% מהכנסות המספנה (להלן: "בונוס") . הנתבעת מכחישה טענה זו.

4.ביום 16.5.13 נערך לתובע שימוע ולאחר מכן הודיעה הנתבעת לתובע על הפסקת עבודתו בחברה ביום 31.5.13. (מכתב הפיטורים צורף כנספח א' לתצהיר התובע).

טיעוני התובע

5.התובע טוען כי כחלק משכרו סוכם עמו כי בנוסף לשכר הבסיס יקבל בונוס (תוספת לשכר) בסך 10% מהכנסות המספנה בכל חודש. בהתאם לכך אכן שילמה הנתבעת לתובע בחודשים הראשונים לעבודתו בונוס כמוסכם אלא שהחל מחודש אוגוסט 2012 הופסק תשלום הבונוס ובכך למעשה הלינה הנתבעת את שכרו. לפיכך עותר התובע לתשלום יתרת הבונוס לו הוא זכאי וכן לפיצויי הלנת שכר.

6.בניגוד לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב -2002, לא הוחתם התובע על הסכם עבודה וכן לא נמסר לו טופס הודעה לעובד בדבר תנאי עבודתו. התובע טוען כי הדבר נעשה במכוון או במודע מתוך כוונה שלא לקיים אחר ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים.