חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

סע"ש 33491-12-15

: | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
33491-12-15
21.2.2016
בפני השופטת:
אורלי סלע – נשיאה

- נגד -
המבקשת:
אבראהים אלחסניה
עו"ד אבינועם ענת 		המשיב:
מכלוף בכור ובניו בע"מ
עו"ד רסמי זחאלקה
החלטה

1.לפנינו בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית.

2.איברהים מוחמד אלחסיניה (להלן – המשיב) הגיש תביעה כנגד מכלוף בכור ובניו בע"מ (להלן – המבקשת) לתשלום פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ושכר עבודה.

3.טענות המבקשת בתמצית – 

א.לאור הוראות סעיפים 75 ו-76 להסכם הקיבוצי בענף הבניין שנחתם ביום 29.6.2015 (להלן – ההסכם הקיבוצי) יש למחוק את התביעה ולהפנות את התובע לוועדה פריטטית.

ב.אי לכך מתבקשת דחיית התובענה מחמת היעדר סמכות עניינית.

4.בתגובתו מתנגד המשיב למחיקת התובענה וטעמיו בתמצית –

א.המבקשת לא טענה, וממילא לא הוכיחה, את חברותה בהתאחדות בוני הארץ.

ב.גם אם ההסכם הקיבוצי חל על הצדדים, הרי שהמשיב סיים את עבודתו אצל המבקשת בחודש אוקטובר 2014, דהיינו לפני שההסכם הקיבוצי נכנס לתוקפו.

אי לכך, על יחסי הצדדים חל ההסכם הקיבוצי אליו התייחס בית הדין הארצי בפרשת עע (ארצי) 9847-04-14 גוטליב אחריות בבניה בע"מ נ' נצר חמאד דאוד (פורסם בנבו, 20.1.2015) (להלן – פרשת גוטליב), נקבע שאין מקום לחייב עובד בפנייה לוועדה פריטטית.

ג. יתרה מכך, ההסכם הקיבוצי אינו מחייב אף הוא פנייה לוועדה פריטטית.

5.תשובת הנתבעת בתמצית –

א.טענת המשיב לעניין אי תחולה ההסכם הקיבוצי אינה ברורה, שכן הוא עצמו תובע סעדים מכוחו.

ב.על התביעה מושא הבקשה, אשר הוגשה ביום 16.12.2015, חל צו ההרחבה אשר נכנס לתוקפו ביום 1.11.2015.

ג.בניגוד לטענות המשיב, בית הדין הארצי קבע כי לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי החדש, הפנייה לוועדה פריטטית הינה הליך מחייב. לאמור, הקביעה כי לא ניתן לחייב בפנייה לוועדה הפריטטית מתייחסת לנוסחו של ההסכם הקיבוצי הקודם, משנת 2010.

דיון והכרעה –

6.בטרם נצלול לעובי הקורה יש לציין כי חרף העובדה שהבקשה הוכתרה בכותרת בקשה לדחיית התביעה על הסף, הרי שאין המדובר במקרה של היעדר סמכות עניינית כפי שנטען עי ידי המבקשת, אלא באי מיצוי הליכים בלבד. מכאן, שהסעד היחיד שיכול להינתן על ידי בית הדין במקרה דנן הוא סעד של עיכוב הליכים, או לכל היותר מחיקה על הסף.

הנקודה השנייה אליה נדרש בית הדין, כבר בשלב זה, נוגעת לטענת המשיב לאי תחולת ההסכם הקיבוצי שכן המבקשת לא הוכיחה חברותה בהתאחדות בוני הארץ. כך, היות והמשיב עצמו, בתביעתו, תובע זכויות מכוח הסכמים קיבוציים בענף הבנייה (סעיף 18 לכתב התביעה), ולאור העובדה שהמבקשת טוענת לתחולת ההסכם הקיבוצי עליה, אנו קובעים כי ההסכם הקיבוצי חל על המבקשת.

7.המסגרת הנורמטיבית –

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>