סע"ש 33364-03-15 שעאבנה נ' יצחק שטרן ושות' בע"מ

1.בפניי בקשת הנתבעת מיום 7/5/15 לסילוק התביעה על הסף ולחלופין לצירוף נתבעים (להלן: "הבקשה").

2.בכתב התביעה טוען התובע כי הועסק על ידי הנתבעת כעוזר טפסן באתרי עבודה שונים וזאת בתקופה שמחודש 10/11 עד לחודש 1/14 (בהפסקה בת חודשיים ימים) – מועד בו פוטר לאלתר, כשהנתבעת נותרה חייבת לו זכויות בסכומים אשר פורטו בכתב התביעה.

3.הן בכתב הגנתה והן בבקשה טענה הנתבעת כי בינה לבין התובע לא התקיימו יחסי עובד מעסיק וכי בתקופות הרלוונטיות לתביעה פעלה כקבלן לביצוע עבודות בנייה, ולצורך כך התקשרה עם קבלני משנה בשם מוסטפא חסאסנה, אשר מטעמו פעל מנהל תפעול בשם עלי שרוף, וכן עם חברת נור סטר השקעות בע"מ, כך שאין לתובע עילת תביעה נגדה הואיל והמעסיקים הנכונים והישירים שלו בתקופה הרלוונטית לתביעה הינם קבלני המשנה הנ"ל.

לחילופין ביקשה הנתבעת לצרף את קבלני המשנה כנתבעים נוספים.

4.בתגובה לבקשה, טען התובע כי הנתבעת היתה מעסיקתו בתקופות הרלוונטית לתביעה, ואילו לעניין הבקשה לצירוף נתבעים, התובע השאיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית הדין.

5. תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות") קובעת כי בית הדין רשאי למחוק על הסף כתב טענות, בין היתר, כאשר "אין הכתב מראה עילה".

6.נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע, כאשר על בית הדין לבחון אם בהנחה שהתובע יוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו. במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת העדר עילה, נדרש בית הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ. טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312).

7.לכתב התביעה צורף ריכוז נתונים חודשיים מטעם מדור התשלומים בשירות התעסוקה, ממנו עולה, לכאורה, כי המעסיק בתקופות הרלוונטיות לתביעה, ואשר על שמו הוצא אישור ההעסקה של התובע, הוא לא אחר מאשר הנתבעת אשר דיווחה על העסקת התובע והעבירה אליו תשלומים באמצעות מדור התשלומים.

8.בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי העבירה תשלומים עבור התובע למדור התשלומים בשירות התעסוקה, אך זאת מול התחשבנות עם קבלני המשנה וכי אין הדבר מקים יחסי עובד מעסיק בינה לבין התובע.

9.מהאמור לעיל עולה כי בין הצדדים נטושה מחלוקת עובדתית בשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד, כשהתובע טוען כי הנתבעת היתה מעסיקתו בתקופות הרלוונטיות לתביעה, ואילו הנתבעת אינה מכחישה כי היא זו אשר ערכה את ההפרשות לשכרו של התובע ונרשמה כזו בשירות התעסוקה, אך טענתה היא כי הדבר נעשה מתוך התחשבנות עם קבלני המשנה בלבד.