סע"ש 33325-04-15

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובעת לפטרה מתשלום אגרת בית הדין בסך 1,950 ש"ח, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 ("תקנות האגרות"), מטעמים של חוסר יכולת כלכלית.

2.הבקשה הוגשה בד בבד עם כתב התביעה, ביום 20/4/15, אולם החלטה בבקשה לא ניתנה עד היום.

3.בתצהיר שצורף לבקשה ציינה התובעת כי היא נשואה ואם לשני ילדים קטינים; מחוסרת עבודה מאז פיטוריה מעבודתה בנתבעת; שולמו לה דמי אבטלה והיא נעזרת בקרובי משפחה.

4.במעמד הדיון המוקדם ביום 10/1/16 הגיבה הנתבעת לבקשה וטענה שהיא מותירה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית הדין.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר שצורף לה, ונתתי דעתי לכתבי הטענות ולטיעוני הצדדים בדיון המוקדם, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה"; ושנית, העדר יכולת כלכלית.

7.באשר לעילת התביעה: במקרה דנן שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה. התובעת הועסקה בנתבעת מיום 2/6/11, כאחות אחראית במחלקה א' בבית החולים הסיעודי של הנתבעת בחדרה. בעקבות פנייתן של שלוש אחיות, וביניהן התובעת, אל מנהל בית החולים במכתב שעניינו "חוסר קריטי בכוח אדם", שובץ מחדש עובד לצוות העבודה במחלקה של התובעת. התובעת הלינה על כך במכתב ששלחה למנהל בית החולים, ובעקבות תשובתו של מנהל בית החולים לתובעת, מיום 25/3/14, לא שבה עוד לעבודתה בנתבעת. מלבד תביעה לתשלום זכויות שונות, להן התובעת זכאית לטענתה עבור תקופת עבודתה בנתבעת וסיומה, נתבעו בין היתר סעד של פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

8.נתתי דעתי בהקשר זה לגרסת התובעת לפיה ראתה במכתבו של מנהל בית החולים כהודעת פיטורים, ולגרסת הנתבעת לפיה התובעת היא שהתפטרה מעבודתה. אף נתתי דעתי לטענת הנתבעת כי מכתבו של מנהל בית החולים חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע בדבר אמת בפרסום ותום הלב. יחד עם זה, לתובעת טענות מבוססות כנגד התנהלותו של מנהל בית החולים כלפיה. לפיכך, ככל שהתובעת תוכיח את טענותיה, היא עשויה להיות זכאית לאיזה מהסעדים אותם תבעה. אינני מביעה דעה באשר לסיכויי הצלחת התביעה, אלא שיש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין התביעה טרדנית או קנטרנית, ודי בכך לצרכה של הבקשה דנן.

9.באשר ליכולתה הכלכלית של התובעת: המבקש פטור מאגרה עקב חוסר יכולת לשלמה נדרש לשאת בנטל ההוכחה לעניין זה. עליו לפרוש בפני בית הדין תמונה מלאה באשר לרכושו, הכנסותיו ומצבו הכלכלי. בהעדר פרישה מלאה שכזו דין הבקשה להידחות. עקרונות אלו מבטאים את העובדה שהפטור מתשלום האגרה הוא חריג לכלל.