סע"ש 33141-01-13.12

1.הצדדים הסכימו להצעת בית הדין, לפיה יפסוק בית הדין לפשרה על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. ב"כ הצדדים הפנו לחומר שצרפו לתצהירים. ב"כ הצדדים סיכמו בעל פה.

2.מדובר בעובדת שעבדה כ 10 חודשים עד יציאתה לחופשת לידה. בתקופת חופשת הלידה עבדה במקומה מזכירה אחרת. התובעת לא ביקשה לשוב לעבודה לאחר השלמת התקופה בה קיבלה דמי לידה (14 שבועות) . היא הסכימה עם הממונה עליה להאריך את חופשת הלידה. במייל שכתבה התובעת, נספח א' לתצהירה, היא מזכירה שיחה מיום 6.9.11 בה נאמר לה שאין צורך שתשוב לעבודה וכי המחליפה תשאר במקומה. באותו מייל היא מציינת כי הצעה זו מהווה פיטורים לא חוקים. כך גם הצעה לחזור להיקף משרה של 50% הינו הרעה בתנאי העבודה. לאחר מכן התובעת שוחחה עם נתבע מס' 2 ביום 17.11.11. השיחה האחרונה הוקלטה ותמלולה צורף לתצהירה של התובעת. מתמליל השיחה עולה כי הנתבעת ביכרה להמשיך להעסיק את ממלאת המקום שביצעה את עבודתה של התובעת. לתובעת לא הוצעה למעשה עבודה קונקרטית חילופית. יחד עם זאת נאמר לה שתוכל לחזור ותימצא עבודה שאותה היא תתבקש לעשות. כן עולה מתמליל השיחה כי התובעת היתה מעוניינת להמשיך לעבוד אך מה שהוצע על ידי הנתבעת היה לשוב לעבודה לתקופה מוגבלת, של חודשיים.

לדידנו בכך לא סגי על פי הדין. יש להציע לשוב ולהשתלב בעבודה באופן אמיתי, באותו היקף, ובעבודה דומה. יחד עם זאת מטבע הדברים לא מצופה שמקום העבודה יושבת במהלך תקופת חופשת הלידה וממילא הוא עשוי לקלוט עובד אחר. מנגד מצופה שהעובדת לא תעמוד על קוצו של יוד ותעשה מאמץ כן להשתלב אף אם לא הוצע לה לחזור בדיוק לאותה תחנת עבודה ולאותו מעמד ומקום. כמובן שאם תעשה ניסיון כזה יש לקוות שזה יצלח ומכוח תרומתה וכישוריה תשתלב מחדש בעבודה.

3.במקרה זה לאחר עיון במיילים ובתמליל אנו סבורים שהנתבעת לא הציעה לשוב לעבודה באופן מספק ומנגד התובעת לא עשתה את המאמץ הנדרש כדי להשתלב מחדש בעבודה. עוד נעיר כי לדידנו לא היה מקום לתביעה נגד נתבע מס' 2 שהתביעה נגדו נדחית.

4.לנוכח כל זאת אנו סבורים שראוי שהנתבעת 1 תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א.פיצוי פיטורים בסך 6,300 ₪.

ב.תשלום חלף שכר עבודה עבור התקופה המוגנת בסך 8,500 ₪.

ג.תשלום חלף הודעה מוקדמת בסך 4,200 ₪.

ד.פיצוי בגין דמי הבראה בסך 1640 ₪.

ה.פיצוי בגין הרכיבים שעניינם חוק עבודת נשים, חוק שיויון הזדמנויות, והפסד השתכרות בסך של 6,000 ₪.

ו.הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ וזאת בהתחשב בצורת סיום ההליך ובכך שהתובענה הוגשה אף נגד נתבע מס' 2 מבלי שהיתה עילה אמיתית לתביעה נגדו.

כל הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת תוך 30 יום מיום שיומצא לנתבעת פסק הדין ואם לא ישולם במועד כאמור, יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק לתקופה שהחל מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

התביעה נגד נתבע 2 נדחית.