סע"ש 3308-08-14 אבו חרירי נ' חברת שתקר בע"מ

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובעת שכנגד לפטרה מתשלום אגרת בית הדין בסך 782 ש"ח, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 ("תקנות האגרות"), מטעמים של חוסר יכולת כלכלית.

2.בתצהיר הבקשה הצהיר מר יגאל שמואלי, בעלי התובעת שכנגד, שהוא מובטל מזה 18 חודשים; אין לו נכסים מלבד דירת מגורים, ולא משולמת לו קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי. על פי האמור בבקשה, לתובעת שכנגד נושים רבים, ששמותיהם פורטו בנספח לבקשה בציון סכומי החובות, וכן צורפה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בה הוכרז מר יגאל שמואלי פושט רגל.

3. הבקשה הועברה לתגובת הנתבע שכנגד (הבקשה והחלטת בית הדין מיום 8/7/15 הומצאו לנציגי הנתבע שכנגד ביום 14/7/15), אולם הנתבע שכנגד לא הגיש תגובתו או כל הודעה אחרת, הגם שחלף המועד להמצאתה לבית הדין.

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה ובתצהיר, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה"; שנית, העדר יכולת כלכלית.

6.בענייננו, אינני נדרשת לדון בקיומה של עילת תביעה ממשית שיש לדון בה, שכן התובעת שכנגד אינה ממלאת אחר התנאי ההכרחי השני בנוגע להוכח העדר יכולת כלכלית.

7.המבקש פטור מאגרה עקב חוסר יכולת לשלמה נדרש לשאת בנטל ההוכחה לעניין זה. בהתאם להוראות תקנה 12(א) לתקנות האגרות, על המבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית הדין תמונה מלאה באשר לרכושו, הכנסותיו ומצבו הכלכלי.

8.תקנה 12(ג)(2) לתקנות האגרות קובעת כי "הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967" תהווה "ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה". אלא שבמקרה דנן "המבקשת" היא חברת שתקר בע"מ, התובעת שכנגד, ולא מר יגאל שמואלי.