סע"ש 33062-02-16

בפני בקשה לגילוי מסמכים.

הרקע להגשת הבקשה

1.התובע הוא רופא המועסק אצל הנתבעת שנים רבות כרופא קהילה. כרקע לטענתו בדבר הרעת התנאים לה גורמת הנתבעת ציין התובע, כי רופא קהילה המשובץ במרפאה קבועה יש לו מכסת מטופלים קבועה בהתאם לממוצע המטופלים במסגרת אותה מרפאה ואצל אותו רופא (ר' סעיף 8 לכתב התביעה).

2.רמת ההשתכרות של רופא קהילה נקבעת, כך הבהיר התובע, בהתאם למספר המטופלים בהם הוא מטפל המכונה גם "נפשות". מכסת הנפשות המינימלית מזכה בשכר בהתאם להסכם הקיבוצי (להלן – "הנורמה") ואילו מעבר לאותה מכסה מתוגמל הרופא בסכום נוסף לכל נפש על פי תעריף לנפש המוכפל במספר הנפשות בהן טיפל מעבר לנורמה (להלן – "התוספת"). בגינה של תוספת זו לשכר מבוצעות הפרשות להסדר פנסיוני (ר' סעיף 9 לכתב התביעה).

3.עוד ציין התובע כי קיימות מספר תוספות נוספות, כגון: תוספת נפשות מעל גיל 65, המזכה רופא המטפל במטופלים מעל גיל 65 בתוספת נפשות ועוד (ר' סעיף 10 לכתב התביעה).

4.לטענת התובע, התבקש בחודש אוגוסט 2011 לעבור למרפאה אחרת אך הובטח לו ששכרו לא יפגע (ר' סעיף 25 לכתב התביעה). בנסיבות אלה אישר הממונה על השכר באוצר תשלום תוספת קבועה לשכר בסך של 6,410 ₪ בהתאם לממוצע שכרו עד אוגוסט 2011 (ר' סעיף 29 לכתב התביעה) (להלן – "תוספת האוצר").

5.אולם, בניגוד להבטחות הנתבעת, כך לדידו של התובע, לא נמצא לו שיבוץ קבוע ושיבוצו כרופא מחליף פוגע בהשתכרותו מאחר ובמתכונת העסקה זו לא קיימת לו תיקיית מטופלים צמודה כך שמכסת המטופלים מעבר לה הוא זכאי לתוספת, הנורמה כהגדרתה לעיל, לא נשמרה. בלא הצמדת נפשות, נפגע שכרו של התובע (ר' סעיף ז' לכתב התביעה).

6.עוד טען התובע בתביעתו, כי הנתבעת הפסיקה את תשלום הרכיב הקבוע, תוספת האוצר כהגדרתה לעיל, ששולמה מחודש אוקטובר 2011 ועד יולי 2014, באישור הממונה על השכר באוצר (ר' סעיף 30 לכתב התביעה). כל אלה יחד גרמו, לדידו של התובע, להפחתה בשכרו ובזכויותיו הפנסיוניות.

7.לתובע תביעה נוספת להפסד זכותו לניצול ימי השתלמות בשל שיבוצו. בהקשר זה טוען התובע, כי מאז ספטמבר 2014 נשללת ממנו האפשרות לנצל את ימי ההשתלמות להם הוא זכאי (ר' סעיף 50 לכתב התביעה).