סע"ש 33015-12-14 אברהם ישעיהו נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

1. מונחת לפניי בקשת המבקש לגילוי ועיון בהתיחסות של חברי ועדת הבוחנים במכרז פנימי למשרת מנהל תחום ארצי על בתי ספר לנהיגה, בברור השגה שהוגשה על תוצאות המכרז באמצעות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. זאת לנוכח טענת המבקש בדבר הרלבנטיות של המסמכים לברור טענת המדינה כי התיחסויות אלה תרמו להחלטת נציב שירות המדינה להורות על ביטול תוצאות המכרז האמור בו, מלכתחילה, זכה המבקש. כן מתבקשת חשיפתן של חוות הדעת המשפטיות שגם על בסיסן החליט נציב שירות המדינה להעתר להשגה ולפסול את תוצאות המכרז (להלן: הבקשה).

2. בהחלטה שניתנה במהלך ישיבת בית הדין מיום 1.1.2015 הוריתי על ברור הבקשה באופן שבשלב ראשון יונחו על שולחן בית הדין המסמכים שגילויים מבוקש לעיון בית הדין בלבד. או אז תנתן החלטה לגוף הבקשה.

3. ביום 12.1.2015 הניחה המדינה על שולחני את המסמכים הבאים:

[א] פרוטוקולים מלאים של ועדות הבוחנים מן הימים 24.12.2013 ו – 29.6.2014;

[ב] דו"ח משוב מבקרה שערך אגף הבחינות והמכרזים בנציבות שירות המדינה, באמצעות מר ח'אלד מסאלחה, בעבודת ועדת הבוחנים מיום 24.12.2013 (להלן: דו"ח הבקרה).

[ג] התייחסות חברי ועדת הבוחנים במכרז מיום 24.12.2013 להשגה שהוגשה על תוצאות המכרז (להלן: התייחסות חברי ועדת הבוחנים להשגה).

[ד] חוות דעת משפטית מטעם הלשכה המשפטית בנציבות שירות המדינה לאחר קבלת ההשגה על תוצאות המכרז;

[ה] חוות דעת משפטית מטעם הלשכה המשפטית בנציבות שירות המדינה לאחר שניתנה למבקש, הוא הזוכה במכרז מיום 24.12.2013, הזדמנות להשמיע טענותיו ביחס לכוונה לבטל את תוצאתו.

4. אטעים כי הפרוטוקולים של שתי ועדות הבוחנים הועברו זה מכבר לעיונו של המבקש ועל כן עניין זה אינו עומד עוד לדיון.

5. לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפניי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש להורות למדינה לגלות למבקש ולאפשר לו לעיין בהתייחסות של חברי ועדת הבוחנים להשגה בלבד (המסמכים המפורטים בסעיפים ב'-ג' לעיל). טעמיי למסקנה זו הרי הם מפורטים מטה.

6. כידוע, נקודת המוצא בבחינת בקשה לגילוי ועיון במסמכים ובתוך כך בהוראות תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 היא גילוי ועיון מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת (ראו למשל: ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (21.9.2010)). כבר נפסק, במקרה שנסיבותיו דומות למקרה שלפנינו, כי התיחסות של חברי ועדת בוחנים להשגה שהוגשה על תוצאות המכרז הן בבחינת מסמכים רלבנטיים שחשיפתם תתרום לייעול ההליך ולגילוי האמת (ראו: בר"ע (ארצי) 54091-06-14 מדינת ישראל – לוזון (14.8.2014) (להלן: עניין לוזון). בעניין לוזון הורה בית הדין האזורי כי "על המדינה לגלות ולאפשר עיון בכל הפרוטוקולים וההתכתבויות הפנימיות בנציבות שירות המדינה בקשר למכרז נשוא ההליך, למעט מסמכים החוסים בחסיון עו"ד-לקוח". בהידרשו להחלטה זו במסגרת בקשת רשות ערעור קבע בית הדין הארצי, מפי סגנית הנשיא, כבוד השופטת ורדה וירט-ליבנה, כי אין להתערב בהחלטת בית הדין האזורי כיוון שהיא מאזנת נכונה בין מכלול השיקולים הרלוונטיים ובין היתר, רלוונטיות המסמכים להליך ומידת הפגיעה שתיגרם מחשיפתם. בהתייחסו לטענה שאין לחשוף מסמכים שהם בבחינת התכתבויות פנימיות קבע בית הדין הארצי שככלל "אין להיעתר בנקל לגילויים של התכתבויות פניומיות, אך זאת בשים לב לפגיעה בפועל שעלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת המידע". בית הדין עמד על כך שבאותו מקרה המדינה לא הצביעה על פגיעה שעשויה להיגרם עקב חשיפת המסמכים בעוד שהוברר כי המסמכים רלוונטיים להליך.

כאמור, התרשמותי היא כי גם בעניננו התייחסות חברי ועדת הבוחנים להשגה רלוונטית להליך ותתרום להכרעה בו. אשר על כן אני סבורה שהדברים שנפסקו בבית הדין הארצי בעניין לוזון שנסיבותיו דומות לענייננו מחייבים גם במקרה זה.

7. המדינה מצדה סוברת כי חשיפת התייחסות חברי ועדת הבוחנים להשגה עשויה לגרום לכך שבעתיד יסרבו חברי ועדת הבוחנים לשתף פעולה עם הליכי הבירור שמקיימת נציבות שירות המדינה. נוסף על כך אם ידעו חברי ועדת הבוחנים כי התייחסותם להשגת נחשפת לעיני אחרים הם לא יתבטאו בחופשיות. על כך אשיב באלה: ראשית וכאמור בהחלטת בית הדין הארצי בעניין לוזון, יש לשקול כל מקרה לגופו ובכלל זה לבחון קיומה של פגיעה בפועל עקב חשיפת המסמכים. המדינה לא טענה בפניי ובוודאי לא הוכיחה כי חשיפת המסמכים תגרום לפגיעה בפועל וכבר מטעם זה יש לדחות את טענתה. אולם גם לגופו של עניין עיון במסמכים שלפניי מעלה כי אין בהתבטאות של מי מחברי הוועדה דבר מה שיכול להוביל לפגיעה בו.

שנית וחשוב מכך. דעתי היא כי התייחסות חברי ועדת הבוחנים להשגה שהוגשה על תוצאות המכרז היא חלק משלים, ולעתים אף בלתי נפרד מפרוטוקול הוועדה במובן זה שהיא מרחיבה את שנכתב בפרוטוקול ומלמדת על דיוני הוועדה שלא באו לידי ביטוי ב"רובריקות" המתבקשות בפרוטוקול הסטנדרטי. המדינה אינה חולקת על כך שהתובע רשאי לעיין בפרוטוקולים של ועדות הבחינה והיא אף מסרה אותם לעיונו. משכך אני סבורה שכשם שפרוטוקול הוועדה נחשף לעיני התובע כך יש לחשוף לפניו גם את התייחסות חברי הוועדה להשגה.

זאת ועוד. במסגרת תגובתה בכתב לבקשה לסעד זמני שהגיש המבקש ואף בדיונים בפנינו הרבתה המדינה להפנות לנפסק בעניין צ"ו 10220-04-09 (חי) הרפז צוקרמן – מדינת ישראל (12.5.209). אלא שגם שם נחשפו לעייני המבקשת התיחסויות חברי ועדת הבוחנים להשגה שהגישה, ככל הנראה בהסכמת המדינה, ולא מצאנו מה טעם יש להבחין בין עניין הרפז צוקרמן לעניננו ומדוע מחזיקה המדינה כאן בעמדה אחרת?

8. שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לחוות הדעת המשפטיות שנכתבו בנציבות שירות המדינה ולדו"ח הבקרה על ועדת הבוחנים. דעתי היא כי בנסיבות העניין שבפניי את אלה אין לחשוף לעיונו של המבקש מן הטעמים שמנתה המדינה בתגובתה ובפרט היותם חוסים תחת החריג המנוי בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, תשנ"ח – 1988 ולפיו אין הרשות מחויבת בגילוי חוות דעת ותחקירים פנימיים שניתנו לצורך קבלת החלטה. על כך אוסיף כי ממילא תוכנן של חוות הדעת בא לידי ביטוי בדרכים שונות בהליך בבית הדין.

9. סוף דבר – המזכירות תסרוק לתיק בית הדין את התייחסות חברי ועדת הבוחנים להשגה ותמציא עותק מהם למבקש.

לשם קידום ההליך הריני מורה לצדדים לסכם טענותיהם בכתב בהתאם להוראות המפורטות מטה.