סע"ש 33015-12-14 לוי נ' ישעיהו ואח'

1. מונחת לפניי בקשתה של הגב' מירי לוי להורות על צירופה להליך שבכותרת, מן הטעם שכל החלטה שתתקבל במסגרתו תשפיע במישרין על עתידה.

הרקע לבקשה

2. נציבות שירות המדינה פרסמה מכרז לאיוש משרת מנהל תחום ארצי על בתי ספר לנהיגה במשרד התחבורה (להלן גם המשרה).

3. למכרז ניגשו מספר מועמדים ובהם המשיב 1, מר ישעיהו, המשיב 4, מר פרטוק והמבקשת, הגב' לוי.

4. מר ישעיהו זכה במשרה. השגה שהגישה גב' לוי לנציבות שרות המדינה הובילה לביטול החלטת ועדת הבוחנים ולביטול זכייתו של מר ישעיהו במכרז (להלן: ועדת הבוחנים הראשונה). נציב שירות המדינה הורה לזמן את כלל המועמדים לוועדת בחינה חוזרת (להלן: ועדת הבוחנים השניה), שהחליטה על זכייתו של מר פרטוק במשרה.

5. מר ישעיהו השיג על החלטת ועדת הבוחנים השניה בפני נציבות שירות המדינה ומשהשגתו נדחתה הגיש לבית דין זה תביעה ובקשה לסעד זמני לפיו תמנע המדינה מאיוש המשרה עד לבירור טענותיו בנוגע לפגמים שנפלו בהליך ביטול החלטת ועדת הבוחנים הראשונה ובהחלטת ועדת הבוחנים השניה. מר פרטוק צורף להליך.

6. בהחלטה מיום 1.2.2014 הוציא מלפניו בית הדין צו מניעה ולפיו תמנע המדינה מאיוש המשרה עד לבירור ההליך העיקרי (להלן: החלטה הביניים).

7. בקשות רשות ערעור שהגישו המדינה ומר פרטוק על החלטת הביניים הסתיימו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 24.2.2015 במסגרתו ניתן תוקף להסכמת הצדדים ולפיהן ובין היתר, עד למתן פסק דין בהליך העיקרי לא תאויש המשרה.

הבקשה ותגובות הצדדים

8. ביום 18.2.2015 הגישה גב' לוי את הבקשה דנא ובה היא עותרת לצירופה להליך. לטענתה בהתאם להלכה הפסוקה חובה היה לצרפה להליך במעמד של בעל דין שעשוי להיפגע מהחלטת בית הדין. הדבר לא נעשה ועל כן צירופה בשלב זה יאפשר לה להשמיע את עמדתה ובכך לרפא את הפגם של אי צירופה מלכתחילה. לטעמה הדבר זוכה למשנה תוקף לנוכח האמור בסייפא להחלטת בית הדין בהליך הביניים בדבר האפשרויות שעומדות בפני המדינה בשלב זה והנוגעות גם אליה. גב' לוי מזכירה כי כאשר הגישה את ההשגה על החלטת ועדת הבוחנים הראשונה כל המועמדים "נהנו" מההשגה. עוד טוענת גב' לוי כי היא לא עתרה נגד החלטת ועדת הבוחנים השניה בשל היעדר ייצוג משפטי, אולם הניחה כי ככל שיהא הליך נגד ההחלטה היא תצורף אליו.

תגובת המשיבים התבקשה. המדינה לא הודיעה דבר ואילו מר ישעיהו ומר פרטוק הודיעו כי הם מתנגדים לבקשתה של גב' לוי נחרצות.

9. מר ישעיהו טוען כי גב' לוי אינה צד נחוץ לצורך הכרעה במחלוקת העיקרית בתיק וכי היא מנועה מלהצטרף להליך כיוון שלא השיגה על החלטת ועדת הבוחנים השניה ולא טרחה להצטרף כצד להליך על אף שידעה על קיומו. בשים לב למקום שבו דורגה בהחלטת ועדת הבוחנים השניה צירופה להליך יהיה תיאורטי בלבד. מר ישעיהו מדגיש כי הסייפא להחלטת הביניים שבה תולה גב' לוי יהבה בוטל, בהסכמת הצדדים, במסגרת ההליך בבית הדין הארצי.

10. מר פרטוק מתנגד לבקשה כיוון שלשיטתו אין לגב' לוי נגיעה להליך. זאת הן מהטעם שהיא לא נבחרה בוועדת הבוחנים השניה, אפילו לא במעמד של כשירה שניה, והן מן הטעם שהיא לא השיגה נגד החלטת הוועדה. לטענת מר פרטוק גב' לוי ויתרה למעשה על טענותיה נגד החלטת ועדת הבוחנים השניה ואף אם לא כך הרי שהיא השתהתה בהעלאתן, ולכן היא מנועה מלהצטרף להליך ובפרט בשלב זה.

11. בתשובה לתגובותיהם של מר ישעיהו ומר פרטוק חזרה גב' לוי על טענותיה בהרחבה וטענה כי הכלל הוא שיש לצרף להליך את כל משתתפי המכרז. כן הוסיפה כי רק מהחלטת הביניים למדה על כשלים בעבודה ועדת הבוחנים השנייה וכי לא יגרם נזק אם ינתן לה יומה שכן "העתירה רחוקה מלהסתיים בזמן הקרוב...".

דיון והכרעה

9. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה דחייה מטעמיהם של מר ישעיהו ומר פרטוק. אוסיף על כך דברים אחדים.

עיקר טענתה של גב' לוי בכך שהיא עלולה להפגע מההחלטה בהליך העיקרי וזאת לנוכח הסייפא להחלטת הביניים בה הוצע למדינה לשקול מתווה פעולה לאיוש המשרה הנוגע גם לזימונה החוזר בפני ועדת הבוחנים. אלא שצודק מר ישעיהו כי חלקה זה של ההחלטה בוטל במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי בבקשות רשות הערעור ועל כן אינו עוד בפנינו. אשר על כן ובמידה רבה נשמטה הקרקע תחת טענתה של גב' לוי ותחת הבקשה כולה.

יתר על כן, נכון הוא שהמבקשת לא דורגה במסגרת החלטת ועדת הבוחנים השניה ככשירה למילוי המשרה הפנויה וביכרה שלא להשיג על ההחלטה וטעמיה עמה. בניגוד למצב דברים זה מר פרטוק זכה במשרה ומתן צו בהחלטת ביניים או הפיכתו לקבוע עשוי לפגוע בו. הנה כי כן, שונה בתכלית מעמדו של מר פרטוק מזה של הגב' לוי.