סע"ש 32852-06-14

1.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת בגין תקופת עבודה בת שנה וחודש. התובע טען כי הוא זכאי להפרשי שעות נוספות, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, הפרשות שלא הופרשו לביטוח מנהלים, ניכויים משכר התובע שלא הועברו לקופת הגמל ועוד.

2.נדון, איפוא, בתביעות התובע לגופן. אך טרם נבחן את הטענות לגופן מספר טענות מקדימות שעלינו להדרש להן מפאת חשיבותן להמשך.

תחולת ההסכם הקיבוצי/צו ההרחבה בענף הבנין

3.התובע טען בתביעתו, כי על הנתבעת חל ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה בענף הבנין משנת 2010 ו- 2012 (להלן – "צו ההרחבה") (נספחים 13 ו – 15 לתצהיר התובע).

4.הנתבעת ביקשה לטעון, כי ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבנין אינו חל על מערכת יחסי העבודה בין הצדדים ובהקשר זה טענה, כי "התובע היה לכל היותר עובד כללי, מתלמד וכמובן לא מדובר באיש מקצוע ולכן לא חל ההסכם הקיבוצי הנזכר" (ר' סעיף 10 לכתב ההגנה).

5.לא יכולה להיות מחלוקת כי עיקר עיסוקה של הנתבעת בענף הבנין. כך, למשל, בישיבת קדם המשפט אישר ב"כ הנתבעת, כי הנתבעת עוסקת בתשתיות ופיתוח (ר' פרוטוקול עמ' 1 שורה 24), בדו"ח רשם החברות (נספח 9 לתצהיר התובע) מצוין תיאור החברה כ"קבלנים וקבלני משנה, עב' אספלט ועב' ביוב". הסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים קובע, כי התובע יצא במהלך עבודתו לקורס מנהלי עבודה בתחום התשתיות (ר' נספח 2 לתצהיר התובע). באתר האינטרנט של הנתבעת נכתב:

"חברת מצליח זאבי מבצעת עבודות תשתית, עבודות עפר ועבודות פיתוח וסלילה עבור מגוון לקוחות...לחברה סיווג קבלני בלתי מוגבל בענף 200. כמו כן ברשות החברה תעודת קבלן מוכר לביצוע עבודות ממשלתיות"

(ר' נספח 11 לתצהיר התובע).

6.התובע לא הוכיח כי הנתבעת חברה בהסתדרות עובדי הבנין ועץ, הוא ארגון המעסיקים היציג בענף הבניה, אך לאור שלל הראיות אנו קובעים, כי מאחר ועיקר עיסוקה של הנתבעת בענף הבנין, צו ההרחבה בענף הבנין חל על הנתבעת.