סע"ש 3283-04-16

1.לפניי בקשה שהגיש התובע, מוחמד אלחדור (להלן - המבקש) לביטול פסק דין מיום 15.9.2016, שנתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים.

2.הנתבעות, סמעאן נופי ובניו בע"מ וסמי נופי ובניו בע"מ (להלן -המשיבות) מתנגדות לבקשה.

3.הבקשה נסמכת על הטענה כי המשיבות לא שילמו והן אינן משלמות את הכספים שחויבו לשלם במסגרת הסכם הפשרה. כמו כן נטען, כי בחתימתן על הסכם הפרשה, המשיבות הציגו מצג שווא לפיו הן תשלמנה למבקש את הכספים שנקבעו בהסכם הפשרה במצב בו המבקש יסכים לדחיית התביעה.

4.לטענת המשיבות, הדרך הנכונה להעלאת טענות המבקש היא באמצעות הגשת תביעה חדשה לביטול פסק דין.

5.לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה הנני מחליטה לדחותה, ואפרט -

א.בשתי דרכים יכול בעל דין להשיג על פסק דין שבהסכמה – האחת היא ערעור והשנייה תביעה לביטול פסק דין;

ב.אין זו ברירה שניתנה לבעל הדין אלא הדבר תלוי בעילה בה רצה בעל הדין להשיג על פסק הדין ולבטלו;

ג.פסק דין שבהסכמה הוא יציר כפיו של הסכם בין בעלי הדין ומורכב משני חלקים – האחד - ההסכם שבין הצדדים, והשני – הגושפנקא שנתן השופט להסכם זה;

ד.אם ההליך השיפוטי היה תקין, אלא שהחלק ההסכמי נפגם – במקרה כזה אין בעל הדין יכול להלין על השופט ואין בית המשפט לערעורים יכול לסייע בידו, ותרופתו הינה הגשת תביעה לביטול ההסכם מחמת הפגם שנפל בו. יבוטל ההסכם, יתבטל גם פסק הדין;

ה.בעל דין הטוען שנאנס להסכים, שרומה, שטעה, שהוטעה וכיו"ב טענות כנגד החלק ההסכמי – הגשת תביעה היא הדרך היחידה לביטול פסק הדין.

6.לאור האמור לעיל –הבקשה נדחית.