סע"ש 32771-05-16

1.בהסכמת ב"כ הצדדים – אני מורה על ביטולו של פסק דין שניתן כנגד הנתבעת בהעדר הגנה ביום 30.10.2016

2.בנוגע לשאלת ההוצאות: ההלכה הפסוקה לעניין בקשה לביטול פסק דין היא הרצון לאפשר לבעל הדין את יומו בבית הדין מחד גיסא, תוך פסיקת הוצאות לפיצויי הצד שכנגד בגין מחדליו של המבקש את ביטול פסק הדין או ההחלטה, מאידך גיסא (דב"ע 53/98-9 רבינאן נ' הסתדרות מדיצינית הדסה ואח', תק-אר95(2)122; דב"ע 122/98-9 אלון שירותי דלק תפעול וניהול (1993) בע"מ נ' עבד אלראף מואסי, תק-אר 98(3)345).ו

3.במקרה דנן טוען התובע שבוצעה מסירה של כתב התביעה לנתבעת באמצעות שליח ביום 23.6.2016. לתיק הוגש תצהיר המוסר ולפיו הנתבעת סירבה לחתום על אישור המסירה. לטענת הנתבעת המסירה בוצעה שלא כדין, בין היתר, משום שבאישור המסירה נכתב שהמסירה בוצעה ברחוב האודם 5 פ"ת, אולם זו לא כתובת הנתבעת (הנמצאת ברחוב בלטימור 5 פ"ת). בתגובה נטען ע"י ב"כ התובע שהמסירה לנתבעת אכן בוצעה ברחוב בלטימור 5 אולם בטעות נכתב על גבי אישור המסירה כתובת אחרת (של ב"כ הקודם של הנתבעת). התובע צירף לתגובה תצהיר של המוסר.

ואשר לדעתי: בית הדין נותן משקל רב לתצהיר המוסר שהוגש לתיק, שאם לא כן ירוקן מתוכן כל הליך ביצוע מסירת כתבי בי דין באמצעות שליחים. לפיכך אני מקבל את גרסת המוסר ולפיו הוא ביצע את המסירה בכתובת הנכונה ברחוב בלטימור 5 כאשר באישור המסירה צויינה בטעות כתובת אחרת.

מעבר לכך, אין מחלוקת, גם לגרסת הנתבעת, שהבקשה לביטול פסק הדין נמסרה לה (לטענת מנהל הנתבעת הבקשה הונחה בכניסה למוסך). לפי תצהיר המוסר המסירה של הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נמסרה לנתבעת ביום 18.10.2016 ופסק הדין ניתן ביום 30.10.2016. דהיינו, הגם שהנתבעת קיבלה את הבקשה למתן פסק הדין בהעדר הגנה היא לא פעלה להגשת כתב הגנה בתיק ו/או בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

מכאן שאני סבור שיש מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות בגין אי הגשת כתב ההגנה במועד ובגין כל ההליך של ביטול פסק הדין.

4.אשר על כן, הנתבעת תשא בהוצאות התובע בגין ביטול פסק הדין בסך כולל של 2,500 ₪ שישולם בתוך 30 ימים מהיום ללא שום קשר לתוצאות ההליך העיקרי, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן החלטה זו ועד לתשלום בפועל.

סוף דבר:

5. (א)פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת ביום 30.10.2016 יבוטל.