סע"ש 32707-12-12

בפניי שלוש בקשות מטעם הנתבעת: האחת – להתיר לצדדים לעשות במהלך ישיבת ההוכחות שימוש במסמכים שגולו במסגרת הליך גילוי המסמכים אך לא צורפו לתצהירי העדות הראשית; השנייה והשלישית – לקבוע מועד נוסף לשמיעת עדויותיהם של מר ציון רובין ומר משה חייק, בהתאמה.

1. התובע התנגד לכל הבקשות. ביחס לבקשה הראשונה, טען כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר ביחס למועד בו נתן חברי, כב' השופט סילורה, את החלטתו בנוגע לצירוף המסמכים שבעת הצדדים להסתמך עליהם, לתצהירי העדות הראשית מטעמם. לגופו של עניין טען כי יש בהיעתרות לבקשה כדי להקנות לנתבעת יתרון דיוני לא הוגן ולקפח את זכויותיו הדיוניות.

2. עוד הטעים, כי בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 62411-10-13 ויקטור קובלקובסקי נ' י.מ. ניהול אחזקות חדרה בע"מ (04.02.14) (להלן – "הלכת קובלקובסקי"), יש לאפשר לו, למצער, להגיש ראיות ועדויות נוספות בתגובה למסמך שלא צורף לתצהיר.

3. ביחס לדחיית שמיעת עדויותיהם של שני העדים, הטעים כי התובענה נפתחה בשנת 2012, והיעתרות לבקשות הדחייה, תעכב את בירורה. התובע אף הזכיר את החלטתו של מותב זה שלא לדחות את מועד הדיון לשנת 2016 בהתאם להנחיית נשיאת בית דין זה, הנסמכת על החלטת נשיאת בית המשפט העליון.

4. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, להלן החלטתי. אקדים ואצין כי כל הנימוקים שהועלו בהלכת קובלקובסקי, יפים גם למקרה זה ואין לי אלא לשוב ולהפנות את הצדדים אליהם.

5. בקשתה של הנתבעת לעשות שימוש במסמכים שגולו אך לא צורפו לתצהירי העדות הראשית מטעם עדיה, אין בה אפוא כדי לפגוע בעיקרון של ניהול משפט בקלפים גלויים. אוסיף לכך, כי חזקה על בעלי הדין שהם מכירים את המסמכים שהוחלפו במסגרת הליך גילוי המסמכים ואין בעצם העובדה שמסמך מסויים לא צורף פיסית לתצהיר, כדי לפגוע בזכותו הדיונית של הצד שכנגד (שמכיר אותו).

6. אין בידי לקבל את עמדת התובע כי יש להתיר לו מראש, כתנאי לקבלת הבקשה, להגיש מסמכים וראיות נוספים. ראשית, הזכות להביא ראיות הזמה, שמורה לצדדים מכוח הדין ואין צורך ליטול לשם כך רשות מראש. לפיכך, בקשה כזו, אם תוגש, תידון לגופה.

7. שנית, אין לאפשר פריצה מראש של המסגרת שהותוותה ע"י הצדדים עצמם ביחס למסמכים המצויים בידיהם. מדובר במסגרת מחייבת שמטרתה לתחום את היקף המסמכים ולכל אחד מבעלי הדין קיימת ציפיה לגיטימית כי מסגרת זו תישמר.

8. לאור האמור לעיל, בקשת הנתבעת מתקבלת ושני הצדדים יהיו רשאים לעשות במסגרת החקירה הנגדית שימוש (הצגה, חקירה והגשה) בכל מסמך, בכפוך לכך שגולה על ידם.