סע"ש 32617-07-13

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, דמי חגים, שכר עבודה שלא שולם, דמי נסיעות, הפרשי שכר מינימום ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה.

הנתבעת טענה כי התובע קיבל את מלוא זכויותיו בתקופת העבודה. התובע לא פוטר אלא עזב מיוזמתו וללא מתן הודעה מוקדמת.

העובדות

1. התובע הועסק בנתבעת, וקיבל תלושי שכר.

2. מועד סיום העבודה – 17/5/13.

3. לתובע הונפקו היתרי עבודה בהם צוין שם הנתבעת כמעסיקתו.

4. התובע קיבל את שכרו במזומן.

5. הנתבעת לא הפרישה עבור התובע כספים לקרן פנסיה (ואין מחלוקת שזכאי לסכומים שלא הופרשו עבורו).

   המחלוקת

   1. מתי התחיל התובע לעבוד, האם מיום 1/1/09, כטענתו או רק מיום 1/5/09 כטענת הנתבעת. האם עבד באופן רצוף לאורך כל התקופה או שהתלושים משקפים את ימי עבודתו.

   2. האם התלושים משקפים את הסכומים והרכיבים הרשומים בהם. בהתאם לכך האם התובע קיבל את מלוא המגיע לו בגין דמי הבראה, פדיון ימי חופשה ודמי חגים.