סע"ש 32035-10-13

1.לפניי בקשה מטעם התובעת, להורות על איחוד הדיון בתיק זה, עם התביעה שהגיש הנתבע בתיק 27471-01-14 כנגד התובעת כאן, ואשר מתנהל גם הוא בפני הח"מ.

הבקשה מנומקת בטענה כי בחלק ניכר מהסוגיות, מעוררות התביעות "תמונת ראי" זו של זו, שתיהן מצויות בשלב מקדמי ועניינן נסוב סביב מסכת עובדתית אחת.

2.הבקשה הועברה לתגובת הנתבע, אשר הודיע כי "בכפוף לסייגים הבאים" אינו מתנגד לאיחוד התביעות. אותם סייגים, כוללים תניות אלו:

א. מקום בו יאוחדו התיקים, אין מקום לאפשר עיכוב בשמיעתם.

ב. להורות לנתבע בתיק האחר, מר בוסקולו, ליתן הסכמתו בתצהיר. לאיחוד התביעות, שכן הבקשה הוגשה בתיק זה ואין אזכור להסכמתו בעניין.

ג. יש להשית הוצאות לטובת הנתבע.

3.התובעת הגישה תשובה לתגובת הנתבע לעיל, בה ציינה כי יש לדחות מכל וכל את הסייגים שהעמיד הנתבע בתגובתו. התובעת אף הבהירה כי הבקשה מבטאת את עמדת כלל שולחיה בכלל התיקים, לרבות מר בוסקולו. אשר לסוגיית ההוצאות, נטען כי מדובר בטענה מופרכת.

4.אשר לעמדתי – בשים לב למכלול נסיבות העניין, אכן יש מקום להורות על איחוד הדיון בתובענות. מדובר בעניינים התלויים ועומדים בבית דין אחד, בפני אותו שופט, כאשר המדובר בשאלות דומות ובחלקן זהות, של עניינים של משפט או של עובדה.

הסייגים כפי שהועלו בתגובת הנתבע, כתנאי להסכמתו, אין להם מקום כתנאי כאמור. בוודאי לאחר שהובהר כי הבקשה היא גם על דעתו של מר בוסקולו. אשר להוצאות, אינני סבור כי יש הצדקה לחייב במקרה זה, מי מן הצדדים בהוצאות. בכל הנוגע לסוגיית סדר ניהול ההליכים, בהיותם מאוחדים, זו תבחן בנפרד וללא קשר לעצם איחודם.