סע"ש 31979-11-14

1.התביעה שלפנינו עניינה עתירתו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, הודעה מוקדמת ויתרת דמי הבראה.

הצדדים

2.הנתבע - המסלול האקדמי – המכללה למינהל, מיסודה של הסתדרות הפקידים, הינו חברה לתועלת הציבור שהוקמה בשנת 2001 ומוסד מוכר להשכלה גבוהה, כמשמעות מונח זה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958.

3.התובע הועסק בבית הספר למשפטים של הנתבע כמתרגל, כעוזר הוראה וכמורה מן החוץ בקורס לדיני חוזים.

טענות הצדדים

4.לטענת התובע, הוא פוטר לאחר 5.5 שנים של עבודה כמתרגל וכמרצה בנתבע מכיוון שבאותה העת היו יותר מדי מרצים במסלול, כשמועד סיום העסקתו בהתאם לאישור שנמסר לו הינו 31.5.14. בכתב התביעה טען התובע כי בהתאם לתקופת העסקתו ושכרו הוא זכאי היה לפיצויי פיטורים בסך 55,200 ש"ח . בסיכומים טען לזכאות לפיצויי פיטורים בסך 60,000 ש"ח (5 שנים X 12,000 ש"ח).

לטענת התובע, על אף פניותיו בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים, הנתבע שילם לו ביום 1.10.14 סך של 11,539 ש"ח בלבד וזאת, לאחר ניכוי מס במקור בשיעור של 48%, ניכוי אותו אסור היה לו לבצע.

לאור האמור, עתר התובע לתשלום יתרת פיצויי פיטורים וכן פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מיום 31.5.14 ועד למועד התשלום בפועל ובנוסף פיצויי הלנה על הסכום ששולם באיחור (11,539 ש"ח) מיום 31.5.14 ועד למועד התשלום בפועל (1.10.14).

 בנוסף טען התובע, כי הודעה על סיום ההעסקה נמסרה לו רק בחודש יולי 2014 וכי על כן, הוא זכאי לתשלום דמי הודעה מוקדמת בגובה שכרו האחרון, שעמד על 12,000 ש"ח.

לטענת התובע, במשך כל תקופת עבודתו לא שילם לו הנתבע דמי חופשה ועל כן, בגין תקופת עבודתו, יש לחייב את הנתבע בתשלום פדיון 70 ימי חופשה בסך של 41,090 ש"ח (70 ימים X 587 ש"ח). בתצהיר ובסיכומיו טען התובע לזכאות לפדיון חופשה בסך 35,171 ש"ח.