- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עליאן נ' דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ
|
סע"ש בית דין אזורי לעבודה ירושלים |
31662-10-15
24.4.2017 |
|
בפני השופטת: שרה שדיאור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: מוחמד עליאן |
נתבעת: דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ |
| החלטה | |
-
בפני בית הדין בקשת התובע לתיקון כתב התביעה, שהוגשה בצירוף תצהיר.
-
בפני התנגדות הנתבע.
-
בברע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג עמוס נ' מכון היהלומים הישראלי בע"מIDI בעניין דומה קבע כב' הש' אילן איטח כך:"
"אין בגישתו הליבראלית של בית הדין כדי לשים לאל את סדרי הדין וכדי להביא להשחתת זמנם של הצדדים ושל בית הדין ואין משמעות הדבר שכל אימת שתוגש בקשה לתיקון כתב התביעה יעתר לה בית הדין. בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם, ובין האינטרסים של הציבור. לא הרי בקשה המוגשת בתחילתו של ההליך, אפילו חלף זמן לא מבוטל מתחילתו, כבקשה המוגשת על סיפה של ישיבת ההוכחות ולאחר שכל ההליכים המקדמיים מוצו. במלאכת האיזון יש להביא בחשון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, יש להביא בחשבון לא רק את האינטרס של התובע למיצוי עילות תביעתו אלא גם את 'עינוי הדין' שנגרם לנתבע ואשר לא בהכרח ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. עוד יש להביא בחשבון את התנהלות התביעה, שכן זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ואין להתיר מצב בו זכות הגישה של האחד חוסמת את זכות הגישה של האחר. ניהול לא יעיל של הליכים ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות. לפיכך – מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות 'גמיש' בהענות לבקשות לתיקון כתב התביעה."(דגש שלי ש.ש.)
-
על כן נבדוק עניינו בהתאם.
-
בכתב התביעה המקורי טוען התובע כי השתכר"כ- 220 ₪ נטו ליום לכל הפחות"(סעיף 5 לתביעה המקורית.)
-
בדיון מיום 12/1/17 צצה לפתע טענה כי השתכר 170-180 ₪ ליום, כך יש מאין.(ראה הפרו')
-
בכתב התביעה המתוקן ובתצהיר שצורף לבקשה מציין התובע כי השתכר כ- 170 ₪ ליום. הנימוק בתצהיר, הוא עילה לחקירה נגדית ולא נעמוד על מהותו עתה.
-
בעניין הפרשי השכר קובע כב' הש' איטח בבר"ע כך:
"לענין התביעה להפרשי שכר – מבלי להכנס לגופה של הטענה, די בכך שהמבקש לא נתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע השתהה עם טענתו זו אודות הפחתה שלא כדין בשכרו כדי לדחות את הבקשה. שכן, מדובר בעילת תביעה חדשה ושונה שעל פני הדברים מחייבת מסכת ראיות שונה.."
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
