סע"ש 31645-04-15

מטעם התובעת הוגשה בקשה לדחיית התביעה, זאת בטרם הוגש כתב הגנה ובטרם חלוף המועד לעשות כן.

הנתבע הודיע כי הוא מסכים לבקשה ,אלא ששטח מסכת עובדתית ,לשיטתו, ולפיה דחיית התביעה אינה אלא חזרה על ארועים אחרים בהם ב"כ התובעת פועל בשם עובדים זרים כגון התובעת כלפיו (וכלפי מעסיקים אחרים), בהגשת תביעות, כאשר הללו כלל אינם מעונינים בכך. לדבריו התובעת אישרה בטרם הוגשה הבקשה לדחיית התביעה כי אין בכוונתה לתבוע את הנתבע. הנתבע לא המציא אסמכתא בדבר עמדתה של התובעת דכאן אלא הפנה להליך אחר שנוהל לפני חברתי כב' השופטת בר"ג- שם צורף תצהיר התובע לפיו אינו מעונין בניהול התביעה. הנתבע הוסיף כי מכל מקום אין הוא נתבע נכון אף לו היתה התובעת מעונינת בניהול ההליך. נוכח התנהלות זו וכן נוכח השקעה שהשקיע כבר בהתגוננות מפני התביעה, מבקש הוא כי תפסקנה הוצאות כנגד ב"כ התובעת. הנתבע ציין כי בענין התנהלות ב"כ התובעת פנה בתלונה גם ללשכת עורכי הדין.

ב"כ התובעת השיב כי בהליך האחר הופעל לחץ על התובע לחזור בו מתביעתו נוכח היותו אחיו עובד של הנתבע. לתמיכה בטענתו המציא תצהיר של התובע דשם. לא ניתן כל טעם עניני לכך שהתובעת דכאן חזרה בה מתביעתה שלפנינו למעט טענה כי הופעל גם עליה לחץ. ב"כ התובעת מתנגד לפסיקת הוצאות נגדו ואף יוצא חוצץ כנגד מה שלדבריו מהווה הכפשת משרדו.

נוכח הסכמת הצדדים כי יש לדחות התביעה, הנני מורה כן.

אשר לבקשת הנתבע לפסיקת הוצאות: אין בפני בית הדין כל ראיה שהיא באשר לנסיבות שהביאו את התובעת לחזור בה מתביעתה. לענין זה אין רלבנטיות למסמכים שהובאו מתיק אחר. עם זאת, בניגוד לאשר ארע בהליך האחר, כאן לא ניתן כל טעם (ודאי שלא הוכח) לזניחת התביעה לפתע למעט טענה סתמית כי "הופעלו לחצים" על ידי הנתבע.

ואולם בכך לא די בכדי להביא לפסיקת הוצאות אישיות כנגד ב"כ התובעת, כאשר טענות הנתבע לא גובו בכל ראיה שהיא. זאת אף בהצטבר לאשר ארע בהליך האחר- שגם בקשר אליו לא מצאה השופטת בר"ג לפסוק הוצאות בהעדר יכולת להכריע במחלוקת שבין הצדדים- בעיקר בהעדרה של התובעת.

לכך יוסף כי הבקשה הוגשה בטרם חלוף המועד להגשת כתב הגנה ובטרם הוגש בפועל, ובהעדרו של כל תצהיר לתמיכה בטענה כי הושקעו משאבים בהכנת מסכת ההגנה.

לפיכך נדחית הבקשה בענין זה.