סע"ש 31530-04-16

התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה לתשלום זכויות שונות מכוח החוק ו/או צו ההרחבה בענף הבניין מתאריך 5.7.2010, הכוללת, בין השאר, תביעה בגין הלנת שכר עבור שעות נוספות, אי תשלום דמי חופשה שנתית, אי תשלום דמי הבראה, העדר הפרשה לקרנות שונות, אי תשלום פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת בגין תקופת עבודתו לרבות סיומה ביום 30.8.2015.

כתב התביעה הוגש ביום 17.04.16.

הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התובענה מחמת אי מיצוי הליכים ולחלופין בקשה לעיכוב הליכי התביעה עד למיצוי הליכי השיפוט הפנימיים הקבועים בהסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניה משנת 2015 (בשים לב להוראות פרק י"ב להסכם).

על פי טענת הנתבעת נוכח הוראות ההסכם הקיבוצי משנת 2015, החל על הצדדים, היה על התובע לפנות לוועדה פריטטית טרם פנייתו לבית דין זה. הגשת תביעה טרם מיצוי ההליכים, כפי שנקבעו בהסכם העבודה הקיבוצי, חותרת תחת ההסכם ומטרותיו.

התובע מתנגד לבקשה. לדידו, הבקשה מבוססת על הסכם העבודה הקיבוצי משנת 2015 שנכנס לתוקפו לאחר שתמה תקופת העסקתו בנתבעת, לפי לשונו של סעיף 4 להסכם 2015 ועל כן יש לבחון את בקשת הנתבעת בראי סעיף 76 להסכם הקיבוצי הישן ולא על פי הוראותיו של ההסכם החדש. בעניין זה כבר הכריע בית הדין הארצי בפרשת גוטליב (ע"ע (ארצי) 9847-04-14 גוטליב אחריות בבניה בע"מ נ' נצר חמאד דאוד, פורסם בנבו 20.1.2015) כי לא ניתן לפרש את סעיף 76 להסכם ככופה על העובד כפרט פניה למנגנון יישוב חילוקי דיעות בטרם הגשת תביעה לבית הדין.

מוסיף וטוען התובע כי גם לו נחיל את הוראות ההסכם החדש על הצדדים, הרי שהועדה הפריטטית קונה את סמכותה לדון רק בנושאים המוסדרים בהסכם הקיבוצי. התביעה שלפנינו מבוססת ברובה על חוקי עבודה קוגנטיים ולא על הוראות ההסכם הקיבוצי ועל כן אין לחייבו לפנות לועדה הפריטטית שהינה נעדרת סמכות לדון בחלקה של התביעה, כפי שהוגשה. לבסוף מוסיף וטוען התובע, כי הנתבעת לא פנתה ואף לא הציעה לפנות לועדה הפריטטית לאחר קבלת פניותיו ויש בהתנהלותה זו משום חוסר תום לב, מניעות והשתק מכח התנהגות.