סע"ש 31390-09-12 לוי נ' חנאנאייב

1.לפני בקשת הנתבע לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע וזאת על רקע דרישתו של התובע לחקור את המומחים מטעם הנתבע.

2.עניינה של התביעה שבפנינו בפיצוי בגין הנזק שנגרם לתובע עקב אי ביטוחו בפנסיה בהתאם לצו ההרחבה בדבר פנסיית חובה.

התובע עבד בנתבעת החל מיום 6.12.2009 ועד ליום 1.10.2010. לטענת התובע, במהלך תקופת העבודה הוא חלה בסרטן וכתוצאה מכך הוא איבד למעלה מ – 75% מכושרו לעבוד במשלח ידו או בעיסוק סביר אחר בהתאם להכשרתו ולהשכלתו. לטענת התובע, אילו הנתבע היה ממלא את חובתו על פי הדין ומעביר את תשלומי הפנסיה במועד, הוא היה זכאי לפנסיית נכות. משעה שהנתבע הפר את חובתו על פי הדין, התובע זכאי לפיצוי בגובה פנסיית הנכות שהייתה משתלמת לו מקופת הפנסיה ככל שהנתבע היה מבצע את ההפרשות הפנסיוניות כנדרש על פי הדין.

3.לטענת הנתבע, מחוות דעת המומחים שהוגשו מטעמו עולה כי סיכויי התביעה קלושים. התובע עומד על חקירת כל המומחים מטעם הנתבע באופן שמאלץ את הנתבע לשאת בהוצאות נוספות של שכר המומחים עבור התייצבות לדיון ההוכחות, כך שסך הוצאות הנתבע בתיק זה הסתכמו עד עתה בעשרות אלפי שקלים.

זאת בעוד שהיכולת הכלכלית של התובע נמוכה עד כדי כך שקיים חשש כבד וממשי שהתובע לא יוכל לשאת בהוצאות ההליך, ככל שהתביעה תידחה.

לטענת הנתבע, על פי חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעמו, התובע חלה במחלת הסרטן כבר בחודש מרץ 2010, טרם קמה חובת הביטוח הפנסיוני. לפיכך, בהתאם לתקנון קרן הפנסיה, תקופת האכשרה לזכאות לפנסיית נכות עומדת על 60 חודשים, כך שגם אם התובע היה מבוטח בפנסיית חובה לאחר 6 חודשי עבודה אצל הנתבע, הוא לא היה זכאי לפנסיית נכות.

בכל מקרה, בהתאם לדו"ח החקירה, התובע עובד ועל כן לא נשלל ממנו כושר העבודה והוא לא היה זכאי לפנסיית נכות.

הנתבע הוסיף כי מדו"ח בחקירה של מר קובי רווח התברר כי לתובע נושים רבים המנסים לאתרו בגין חובות של מאות אלפי שקלים.

4.התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, סיכויי התביעה טובים בהתחשב בכך שאין מחלוקת שהנתבעת לא הפרישה עבורו כספים לפנסיה ולאור חוות הדעת של המומחה הרפואי ושל המומחה הפנסיוני. עוד נטען כי בהתאם להלכות הנוהגות בבית הדין החיוב בערובה שמור למקרים הנדירים בהם התביעה מופרכת על פניה, בשונה מהמקרה שבפנינו. בניגוד לנטען על ידי הנתבע, בשלב זה, לא ניתן להעדיף את חוות הדעת שהוגשו מטעם הנתבע על פני חוות הדעת שהוגשו על ידי התובע ולא ניתן ללמוד על סיכויי התביעה או היותה מופרכת.

התובע חולק על טענות המומחה מטעם הנתבע בדבר מועד פרוץ המחלה ובדבר תקופת האכשרה הנדרשת לצורך הזכאות לפנסיית נכות. בנוסף, נטען כי המדובר בפרשנות משפטית שיש ליתן למונחים שונים בתקנון קרן הפנסיה שתוכרע בסוף ההליך.

כך גם, התובע הודה בדיון המוקדם ביום 18.6.2013 כי התובע עובד בעבודה חלקית מאז חודש יולי 2012. לטענת התובע, בהתאם לחוות דעת המומחה הרפואי מטעמו קיים סיכוי להישנות המחלה באופן שיגרום לאיבוד כושר העבודה.

בהתייחס לטענות הנתבע בדבר מצבו הכלכלי נטען כי התובע לא חב כספים לאיש למעט תשלום מזונות ילדים שצפוי להסדרה בימים הקרובים.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובכתבי הטענות הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב -1991 (להלן –תקנות בית הדין לעבודה) לא מצויה תקנה הדנה בחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. עם זאת, בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי במקרים המתאימים ניתן לאמץ את הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) מכח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 [דב"ע נה/3-218 עלי איוב אל הדיה נ' שרפן דוד, פד"ע כט 391].