חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

סע"ש 31052-07-13,"ש 31060-07-13

: | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
31052-07-13,31060-07-13
11.1.2016
בפני השופטת:
עידית איצקוביץ – אב"ד

- נגד -
תובעות :
1. ויקטוריה רוזנטל
2. טטיאנה פולישצ'וק

עו"ד פבל מורוז
עו"ד יוליה סניגיר 		נתבעת:
אייסיקס-רג'יס בע"מ
עו"ד סבטלנה ממן
פסק דין
 

 

1.לפנינו תביעה של שתי תובעות – ויקטוריה רוזנטל (להלן: "ויקטוריה") וטטיאנה פולישצ'וק (להלן: "טטיאנה") לתשלום פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ופיצוי בגין הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 (להלן: "חוק הזכות לעבודה בישיבה").

 

2.התובעות עבדו אצל הנתבעת – אייסיקס רג'יס בע"מ, העוסקת במתן שירותי ספירות מלאי בבתי עסק ורשתות קמעוניות ברחבי הארץ – כ"סופרות". ויקטוריה החלה עבודתה בחודש יוני 2006 עד ליום 30.8.2012, וטטיאנה החלה עבודתה בחודש נובמבר 2006 עד ליום 1.9.2012.

עבודת התובעות בוצעה בעיקר בשעות הלילה, ולטענתן עבדו 6 ימים בשבוע.

 

בכל יום עבודה נדרשו התובעות להגיע לנקודת איסוף בעיר אשדוד (מקום מגוריהן) ממנה הסיעה הנתבעת את העובדים למקום העבודה באותו יום. הנתבעת דרשה מהעובדות להגיע לעבודה בנעליים סגורות, אך לא סיפקה להן נעליים. כמו-כן הנתבעת לא סיפקה לעובדים כלי עבודה הנדרשים לביצוע עבודה, כגון סולמות וכיסאות קטנים. לפיכך לעיתים נאלצו התובעות לעמוד על ארגזים ריקים כדי להגיע למדפים העליונים בחנויות, או לעמוד על הברכיים כדי לספור את הסחורה במדפים התחתונים.

 

הנתבעת שילמה לתובעות עבור זמן הנסיעה מנקודת האיסוף עד למקום עבודה. התשלום הופיע תחת תיאור "נסיעות" בתלוש השכר. כאשר דובר היה במקומות רחוקים כמו אילת או קריית שמונה, שולם לתובעות סך כולל של 350 ₪ ליום העבודה.

לגרסת התובעות הן עבדו 25 ימים בכל חודש, עד לתחילת שנת 2012 – אז הקטינה הנתבעת את ימי עבודתן ללא כל הודעה על שינוי בתנאי ההעסקה וללא הסכמתן.

התובעות התלוננו כנגד הפחתת ימי העבודה ושלחו על כך מכתב, שלא זכה למענה. בחודש אוגוסט 2012 עבדה ויקטוריה 14 ימים וטטיאנה 19 ימים. בחודש ספטמבר 2012 הנתבעת לא יצרה קשר עם התובעות כלל, ולא שיבצה אותן לעבודה. מכאן שהלכה למעשה הן פוטרו החל מיום 1.9.12.

 

התובעת דורשות תשלום בגין פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת לפיטורים. כן דורשות התובעות תשלום עבור דמי חגים (לאחר שלושה חודשי עבודה) ודמי נסיעות בגין נסיעה ממקום מגוריהן עד לנקודת האיסוף באשדוד.

 

התובעות טוענות כי ההפרשות הפנסיוניות שביצעה הנתבעת עבורן לא הופרשו במלואן, ולפיכך זכאיות הן לפיצוי.

לגרסתן של התובעות הסכומים שמופיעים בתלושי שכר תחת הכותרת "חופשה" מהווים חלק משכר העבודה, ועל כן זכאיות הן לפדיון חופשה.

 

עוד נטען כי הנתבעת פעלה בניגוד להוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה ולפיכך יש לחייב אותה בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 20,000 ₪ לכל אחת מהתובעות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>