סע"ש 31044-03-14

1.התובע עבד אצל הנתבעת כשנה, מתחילת חודש נובמבר 2012 ועד מועד השנוי במחלוקת, כשומר בלילות, במסגרת שירותי ניהול ותחזוקה למבנה תעשיה ומסחר ברחוב הרב שפירא 16 באזור התעשייה ראשון לציון.

2.להלן הרגע העובדתי שאינו שנוי במחלוקת:

א.התובע עבד כשומר לילה, חמישה ימים בשבוע.

ב.ימי המנוחה שלו היו ימי שלישי ושישי.

בימי חול (א', ב', ד', ה') התובע עבד משעה 20:00 עד השעה 7:00 ואילו בימי שבת וחג התובע עבד מהשעה 17:00 ועד שעה 7:00.

ג.שכרו של התובע היה שכר מינימום שעתי (23.12 ₪).

ד.ביום 2.2.2014 נמסר לידי התובע מכתב בזו הלשון:

"הנדון: הודעה על סיום עבודה

שלום רב,

בהמשך לשיחתנו מחודש ספטמבר 2013 אשתקד, בו הודעתנו לצערנו על סיום העסקתך בחברת ר.א.מ. בית סחר כשומר

סיום עבודתך בחברה נכנס לתוקף כפי שהוסכם בינינו בתאריך 01/12/13.

ברצוננו להודות לך ולאחל לך הצלחה בכל אשר תפנה."

3. בהליך זה נתבעו הרכיבים הבאים: פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה (2,838 ₪), שכר המתנה עבור חודש דצמבר 2013 וחודש ינואר 2014 (8,600 ₪), פדיון הבראה (2,431 ₪), פדיון 13 ימי חופשה (2,404 ₪), דמי חגים (1,480 ₪), גמול עבודה בשעות נוספות (8,890 ₪), תמורת הודעה מוקדמת (2,035 ₪), פיצויים בגין אי עריכת שימוע, אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה (15,000 ₪) ועוד פיצויים לפי חוק הגנת השכר, בגין אי קיום הוראות הדין לגבי הנתונים שבתלושי השכר (65,000 ₪).

התובע לא חזר בסיכומיו על התביעות לפדיון הבראה וחופשה ומשכך יש לראות אותו כמי שזנח תביעות אלה.

4.בישיבת ההוכחות התובע נחקר בחקירה נגדית על תצהירו וכן נציג הנתבעת, מר יואל רביץ (להלן – רביץ).

כבר בשלב זה נציין כי מצאנו את עדותו של רביץ מהימנה מאוד. מדובר בעדות מלאת פרטים וקולחת, פרטיה התיישבו זה עם זה לכדי תמונה המתארת את אופי העבודה ואת ההתנהלות בין הצדדים.