סע"ש 3103-04-16

1.ביום 3.4.16 התובע הגיש את התביעה בתיק זה. ביום 14.10.16 ניתן כנגד הנתבעים פסק דין בהיעדר כתב הגנה.

2.ביום 3.11.16 הנתבעים הגישו בקשה לביטול פסק הדין. במסגרת בקשה זו טענו הנתבעים, כי סיכויי התביעה גבוהים ביותר ומדובר בתביעה מופרכת של עובד שעבד 9 חודשים בלבד שבסיומם נטש את מקום העבודה מבלי ליתן הודעה מוקדמת. לגרסת הנתבעים אין לתובע כל עילת תביעה כנגד הנתבע 2. הנתבעים טוענים, כי הם מעולם לא קיבלו את כתב התביעה ולא ידעו על קיומו של ההליך המשפטי נגדם.

3.התובע בתגובתו טען, כי הוא המציא לנתבעים את כתב התביעה ביום 30.6.16. מדובר בנתבעים שידעו היטב על כתב התביעה וסרבו בכל תוקף לחתום על קבלתו עת התובע ביקש למסור אותו באופן אישי לנתבע 2. התובע הוסיף, כי בניסיון למסור לנתבע 2 את כתב התביעה עוד לפני ההמצאה שבוצעה ביום 30.6.16, הגיע התובע לנתבע 2 עם כתב התביעה והנתבע 2 לא רק שסרב לחתום על קבלתו אלא קילל אותו ואמר כי "גם אם ייקבע בבית המשפט שאני צריך לשלם לך, אני אדאג שלא תראה ממני שקל". לגרסת התובע מדובר על נתבעים המזלזלים בבית המשפט.

4.בתאריך 18.1.17 נערך דיון בבקשה.

5.הלכה היא, כי כאשר לא בוצעה המצאה כדין לבעל הדין אשר נגדו ניתן פסק דין במעמד צד אחד, מדובר בפסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק. במקרים שבהם מתבקש ביטול של פסק-דין שניתן במעמד צד אחד בלא שיש עילה לבטלו מחובת הצדק, על המבקש להראות כי סיכויי ההגנה טובים ולהצביע על סיבה המניחה את הדעת למחדל הדיוני.

6.ברע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ – מוניות קו 51 בע"מ (ניתן ביום 14.6.16) נפסק, בין היתר, כי:

"כידוע, ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה מבוסס על שני שיקולים: מן העבר האחד סיבת מחדלו של המבקש להתגונן, ומן העבר השני סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל. ככל שאחד השיקולים הללו מצביע באופן מובהק יותר על כך שיש לבטל את פסק הדין, יפחת המשקל שיש להעניק לשיקול השני; ועם זאת, ברגיל מקובל כי השיקול בדבר סיכויי ההצלחה הוא השיקול העיקרי (רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ, [פורסם בנבו] פסקה 8 וההפניות שם (10.8.2010); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 10 (22.5.2012) (להלן: עניין חלה)).

.....

כאשר עסקינן בבקשה לביטול פסק דין הרי שיש לקחת בחשבון את זכות הגישה לערכאות הנפגעת שעה שפסק הדין לא מבוטל. משמעות הדבר היא שיינתן פסק דין נגד מי שלא נשמעו טענותיו בעניין; במצב דברים זה, די בכך שסיכויי ההגנה שמראה המבקש ילמדו על כך שיש לו טענות של ממש להשמיע. ככל שאכן כך הוא, מוטב לשקול את השימוש בסנקציה חריפה פחות מאשר דחיית הבקשה, כגון השתת הוצאות (ראו עניין חלה, פסקה 11; רע"א 5904/10 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (14.12.2010))."