סע"ש 3093-10-13

1.האם זכאי התובע, עובד זר, תושב תאילנד, לקבל מהנתבעת, סכום של 146,315 ₪ (הכולל את סכומי הקרן בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מהמועד שהרכיבים היו אמורים להיות משולמים ועד למועד הגשת התביעה) בגין זכויות המגיעות לו, לטענתו, בקשר לתקופת עבודתו אצלה ובקשר לסיומה של תקופה זו - זוהי השאלה בה עלינו להכריע במסגרת פסק דין זה.

2.מהלך הדיון

בתאריך 26/11/13, דחה ביה"ד את בקשת הנתבעת לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה.

בתאריך 8/4/14 התקיים דיון מוקדם, במהלכו העלו באי כח הצדדים את טענותיהם, כאשר בין יתר טענות הנתבעת עלתה הטענה כי "היא לא יודעת אם התובע הספציפי הזה עבד אצלה" (עמ' 3 שורה 20 לפרוטוקול).

בתאריך 15/6/14, לאחר שהצדדים לא הגישו הסכם פשרה, הורה להם בית הדין להגיש את תצהירי עדותם הראשית ולאחר שאלו הוגשו, נקבעה, בתיק ישיבת הוכחות, אשר התקיימה ביום 27/4/15 ואשר במסגרתה נחקרו, על תצהירי עדותם הראשית, התובע - אשר הגיע ממולדתו והנתבעת.

למען הסר ספק יובהר כי התובע העיד בעזרת מתורגמן לשפה התאית.

בסיום ישיבת ההוכחות ביקש כ"א מהצדדים 45 יום כדי להגיש את סיכומיו ולאחר שאלו הוגשו, התובע ביום 12/6/15 והנתבעת, לאחר ארכות רבות שקיבלה, לבקשתה, ביום 29/10/15, הבשיל התיק למתן פסק דין.

3.להלן העובדות הרלוונטיות כפי שעלו מחומר הראיות:

א.התובע, תושב תאילנד, הועסק אצל הנתבעת, מחודש אוקטובר שנת 2002 ועד לתאריך 18/1/08, קרי - תקופה שכולה קדמה לכניסת תיקון 24 לחוק הגנת השכר לתוקף.

ב.הנתבעת, חקלאית בענף הפרחים, למעלה מ - 30 שנה, העסיקה, במהלך השנים, עובדים זרים.

ג.במהלך יום העבודה זכה התובע להפסקה.

ד.בתקופת עבודתו קיבל התובע, מהנתבע, מגורים ואורז.

ה.על יחסי העבודה שבין הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות.

1.כל חודש קיבל התובע חלק משכרו במזומן כאשר שאר משכורתו, נשלחה, לאשתו, בתאילנד.

ז.התובע קיבל תשלום עבור שעות נוספות, אך לטענתו, קיבל גמול רגיל על שעות אלו.

ח.התובע, הגיש את תביעתו, בחלוף כחמש שנים ושבעה חודשים מאז סיים את עבודתו אצל הנתבעת וזאת לאחר ששמע מראש הכפר שמגיעות לו זכויות.