ברנס פבריאן נ' רהיטי רגבה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

1.לפני בקשת המבקש מיום 7.5.17 לתיקון כתב תביעתו.

בדיון ביום 20.2.17 בקש ב"כ המבקש שלא ליתן צו לתצהירים משהוא שוקל לבקש תיקון כתב התביעה.

2. בבקשתו לתיקון כתב התביעה נימק המבקש בקשתו כך:

3. המשיבה בתגובתה לבקשה נמנעה מתגובה לבקשה לגופא, אף שעל פניו נוספו לכתב התביעה המתוקן רכיבי תביעה, ובקשה לדחות הבקשה בשל כך שהתיקונים המבוקשים לא פורטו בה ולא צורף לבקשה תצהיר.

4. בהחלטתי מיום 15.5.17 איפשרתי למבקש להשיב לתגובת המשיב ולתקן את בקשתו אולם בתשובתו לא מצא המבקש לפרט אילו רכיבים הוא מבקש לתקן בכתב התביעה ולהצביע על התיקונים המבוקשים .

5. בבר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג עמוס – IDI מכון היהלומים הישראלי בע"מ (15.7.2012) פרט בית הדין הארצי את שיקולים המנחים בהכרעה אם להיענות לבקשה לתיקון כתב תביעה כמפורט להלן:

"לפי תקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה על ידי בית הדין בכל שלב משלבי הדיון, ובכלל זה אפילו החלה שמיעת הראיות^.. ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות. יחד עם זאת ושלא כפי שמשתמע מהבקשה, אין בגישתו הליבראלית של בית הדין כדי לשים לאל את סדרי הדין וכדי להביא להשחתת זמנם של הצדדים ושל בית הדין ואין משמעות הדבר שכל אימת שתוגש בקשה לתיקון כתב התביעה יעתר לה בית הדין. בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם, ובין האינטרסים של הציבור. לא הרי בקשה המוגשת בתחילתו של ההליך, אפילו חלף זמן לא מבוטל מתחילתו, כבקשה המוגשת על סיפה של ישיבת ההוכחות ולאחר שכל ההליכים המקדמיים מוצו. במלאכת האיזון יש להביא בחשבון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, יש להביא בחשבון לא רק את האינטרס של התובע למיצוי עילות תביעתו אלא גם את 'עינוי הדין' שנגרם לנתבע ואשר לא בהכרח ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. עוד יש להביא בחשבון את התנהלות התביעה, שכן זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ואין להתיר מצב בו זכות הגישה של האחד חוסמת את זכות הגישה של האחר. ניהול לא יעיל של הליכים ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות. לפיכך – מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות 'גמיש' בהענות לבקשות לתיקון כתב התביעה".

6.לאור הנחיות אלו, בשים לב לעיתוי הבקשה ולסעיפי התביעה שהוספו ותוקנו, לא מצאנו כי יש בתיקון כתב התביעה כדי גרימת נזק למשיבה שלא ניתן יהיה לפצותה עליו. מאידך יש לאפשר למבקש מיצוי עילות תביעתו.

7.אשר על כן אנו מתירים תיקון כתב התביעה כמבוקש.

המשיבה תגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 20.7.17.