פס"ד בעניין הטרדה מינית בעבודה

לפני תביעה לפיצוי בגין הטרדה מינית במקום העבודה. בתביעה שכנגד טוען הנתבע, הוא התובע שכנגד, כי התובע הוציא דיבתו רעה ועותר לפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").לשם הנוחות יכונו הצדדים: "תובע" ו"נתבע".

העובדות וההליכים

1. בתקופה הנוגעת לתביעה זו עבדו התובע והנתבע בחברת XXX (להלן: "החברה"). החברה הייתה במקור צד להליכים בתיק זה, אולם לאחר שהגיעה עם התובע להסכמות מחוץ לכותלי בית הדין נדחתה התביעה נגדה.

    

2. הנתבע, כבן 38, עובד בחברה מזה כארבע שנים, משנת 2022. הנתבע עובד במחלקת עיבוד (post-harvest) וממשיך בעבודתו גם היום. במסגרת עבודתו משמש הנתבע גם כממונה אבטחת איכות. בהתאם לשרטוט מבנה ארגוני שהגיש (נספח 54 לתצהירו) הוא כפוף למנהל אבטחת האיכות ומחלקת העיבוד, וברמה אחת מעל צוות עובדי המחלקה.

    

3. התובע, כבן 27, עלה בצעירותו לישראל מאוקראינה בעקבות הצורך בטיפולים למחלת הסרטן בה לקה. התובע עבד בחברה כחודשיים, מיום 2.7.23 ועד לחודש ספטמבר 2023 מועד בו עזב את עבודתו, לטענתו על רקע יחסו של הנתבע כלפיו.

    

4. בתחילת עבודתו של התובע בחברה הוא שובץ במחלקת גידול ולאחר כחודש עבר לעבוד בצוות העובדים של המחלקה בה עבד הנתבע, מחלקת העיבוד. הנתבע לא היה הממונה הישיר על התובע, כמנהל מחלקה, אולם הוא הדריך אותו במסגרת עבודתו במחלקה.

    

5. לאחר שהתובע והנתבע הכירו בעבודתם המשותפת הם נפגשו גם מחוץ למסגרת שעות העבודה. במהלך תקופת העבודה שלח הנתבע לתובע הודעות רבות ביישומון ווטסאפ, לרבות ההודעות הללו (נספחי הנתבע עמודים 23, 31, 33, 73):

   • הנתבע:

     "ארנבת

     מיאו

     למרות שכלוב

     זה לקשור אותך

     כי התנהגת לא יפה

     זהו זה. מחרמן אפילו קצת"

      

     והתובע השיב:

     "חחחח

     לילה טוב, אחי"

      

   • הנתבע:

     "והלשון שלך מעפנה

     עדיף לחזור לאישה

     או להביא ביד

     מחר מה הלוז בעבודה?

     מתי אתה מגיע?

     והתובע השיב:

     "חח"

      

      

   • הנתבע:

     "אתה מזיין היום?"

      

     התובע שלח הודעה עם סמלוני (אימוג'י) חיות שונות ולאחר מכן:

     "בגללך לא"

      

     הנתבע:

     "יופי"

     התובע: סמלון פרח

     הנתבע:

     "גם (? המילה מחוקה חלקית) ככה הזין שלך לא כזה מרשים"

      

   • הנתבע:

     "אני לא יכול להוריד ממך את העיניים מרוב שהם טובות וטהורות

     אתה בנאדם מדהים

     וגבר רצח

     מה התאריך לידה שלך"

      

     והתובע השיב:

     "תודה רבה על הקומפלימנטים, אני מעריך"

      

6. לטענת התובע, הוא היה כפוף בעבודתו לנתבע, אשר נתן לו את רוב ההוראות. לכל הפחות היו בין הצדדים יחסי השפעה. הנתבע ניצל את יחסי המרות וההשפעה והתנהג כלפיו באופן מטריד, התבטא בהתבטאויות קיצוניות ומיניות, ניסה לשהות עמו לבד ונהג ללטף אותו וליזום מגע בכל הזדמנות. הנתבע הזמין את התובע לביתו והתובע התחמק מן ההזמנה. התובע היה נתון תחת לחץ רב ופחד כי אם יסרב להצעות הנתבע ייפגע במסגרת עבודתו. בעקבות ההטרדות התדרדר מצבו הנפשי של התובע והוא סבל מחרדה ומדיכאון וחש שאינו מצליח להגן על עצמו. התובע פנה לטיפול פסיכיאטרי. בעקבות התנהלותו של הנתבע הפסיק התובע להגיע לעבודה בתחילת חודש ספטמבר 2023 ולאחר מכן התלונן בחברה על ההטרדה המינית. תלונתו של התובע לא בוררה.

    

7. הנתבע טוען כי אין יחסי מרות בינו לבין התובע ושניהם עבדו באותו מעמד. הנתבע הדריך את התובע בעבודתו ללא השפעה על שעות העבודה שלו, שכרו או מעמדו. הנתבע מעולם לא התבטא באופן פוגעני ומיני כלפי התובע, מעולם לא חיבק את התובע או ליטף אותו. התובע מעולם לא לן בביתו של הנתבע אף שהנתבע הזמין אותו ללון מחשש לשלומו בנסיעה מרוחקת לביתו. הנתבע לא שוחח עם התובע בעניינים מיניים והקשר היחיד שהיה בין השניים היה קשר עבודה וקשר של חברים לעבודה. התובע שיתף פעולה עם המילים "הגסות" שכתב הנתבע השיב במילים חיוביות ומעולם לא ביקש ממנו לחדול מדבריו או התלונן לגורם חיצוני. כאשר התובע התפטר הוא כתב בהודעה לממונה עליו דברים חמים ומוסיף: "היית חבר נהדר לעבודה". התובע לא התלונן גם בעת עזיבתו על הטרדות.

   התובע עבד תקופה קצרה בחברה והתברר כי השתמש בסמים, סבל בתקופת עבודתו מהפרעת חרדה ודכאון, היה במצוקה נפשית וטופל תרופתית. הדבר שולל את הטענה כי התפטר כתוצאה מן ההטרדה לה הוא טוען.

   הנתבע לא חיזר אחר התובע. כל ההתנהלות בין הצדדים הייתה חברית והתובע לא הראה כי אינו מעוניין בהתייחסויות ששלח לו הנתבע.

   בטענותיו השקריות התובע גרם לנתבע נזק שייתכן שלא יימחק לעולם שכן כאשר נדבקת לאדם תדמית של מטריד מיני, העננה של ההטרדה המינית מרחפת מעליו תמיד. לנתבע אין כל נטייה לגברים ומעולם לא הייתה לו נטייה כזו. התובע התלונן רק לאחר שעזב את מקום העבודה ואף לא פנה למשטרה. מעשיו של התובע פגעו קשות בכבודו ובשמו הטוב של הנתבע, בבני משפחתו ובאפשרויות הקידום העתידי בעבודה. הנתבע נפגע נפשית והוא נאלץ לעמוד לפני מבטיהם של עובדים אחרים הסבורים כי הוא מטריד מינית. מיד לאחר עזיבתו הגיש תביעה בסכומים גבוהים מתוך רצון להתעשר שלא ביושר. הנתבע מסרב להיכנע לסחטנות התובע.

    

8. בישיבת ההוכחות העידו לתמיכה בתביעה התובע עצמו; העד ק., חברו; והעד י., שעבד בחברה מספר חודשים, לרבות במקביל לתובע.

   מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו; העד מ., מנכ"ל החברה; והעדה ק., עובדת החברה.

    

   דיון והכרעה

9. בסעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק") נקבע, בכל הנוגע לענייננו, כי (ההדגשות, כאן ולהבא, אינן במקור):

   "(א) הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה:

   ...

   (2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין;

   (3)הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;

   (4)התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;

   (5)התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;

   ...

   (6)הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה שלהלן, בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

   ...

   (ג) לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות"

    

   מכאן, כי הטרדה מינית המבוצעת על ידי ממונה כלפי עובד במסגרת יחסי עבודה, הכוללת הצעות או התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני או המתמקדות במיניותו של העובד, תיחשב להטרדה מינית גם אם העובד לא הראה כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות, וזאת תוך ניצול יחסי מרות.

   ראו, בין היתר: ע"ע (ארצי) 35999-10-21פלונית - חברה פלונית(13.12.2022).

    

10. זאת ועוד, במקרה של יחסי מרות קמה חזקה ולפיה נוצלו יחסי המרות לצורך ביצוע מעשים היכולים להיחשב כמטרידים מינית והנטל על כתפי בעל המרות לסתור את החזקה. בהקשר זה נפסק בע"ע (ארצי) 39841-11-20פלונית - אלמוני(11.7.2021) כי:

    "קיימת חזקה שמעשים שעשויים להוות הטרדה מינית בין מי שיש ביניהם יחסי מרות נעשו תוך ניצולם של יחסי המרות. חזקה זו ניתנת לסתירה על ידי בעל המרות, אך מרגע שהוכחו יסודות החריג הקבוע בסעיף 3(א)(6)(ג) לחוק עובר הנטל להפריך את קיומה של הטרדה מינית לכתפיו של בעל המרות"

     

11. נפנה לבחון האם התנהגות הנתבע כלפי התובע עונה על הגדרת "הטרדה מינית", ואם כן, האם הנתבע ניצל כלפי התובע מרות ביחסי עבודה.

     

12. כעולה מן הראיות, במהלך תקופת העבודה נהג הנתבע לשלוח לתובע הודעות רבות בנושאים שחרגו מתחומי העבודה. חלק ניכר מן ההודעות היה בעל תוכן מיני בוטה וכלל התייחסות למיניותו של התובע, לאיבר המין שלו וליחסים בינו לבין בת הזוג. על אף טענת הנתבע ולפיה זה היה סגנון הדיבור הרגיל בין השניים, אין הדדיות בתוכן ההודעות. התובע הגיב לרוב ההודעות בענייניות ובצורה מנומסת. לא הוצגו הודעות שהתובע כתב בסגנון דומה להודעות שקיבל. התובע עצמו לא שלח לנתבע הודעות עם תכנים מיניים או במילים גסות.

     

13. התובע, בחור הצעיר מן הנתבע בעשר שנים לערך שהתחיל לעבוד במקום עבודה חדש, העיד בעדות עקבית ומהימנה כי סבר תחילה כי ההתעניינות של הנתבע בו היא בגדר נימוס (עמוד 4 שורה 22) אולם לאחר מכן חש מוטרד מן המגע של הנתבע ומן ההודעות אולם לא ידע כיצד ולמי ניתן להתלונן על ההתנהגות כלפיו (עמוד 5 שורות 14- 16, 31- 33). התובע הסביר כי לא תפס את הנתבע כחבר ונעתר להצעותיו החוזרות להיפגש לאחר שעות העבודה בשל חוסר נעימות לסרב, תוך שדאג לכך שיגיע עמם למפגש חבר נוסף לעבודה (עמוד 7 שורות 18- 23). עדותו של התובע הותירה רושם כנה, וניכר היה שמצא עצמו פגוע בסיטואציה לא פשוטה, ללא כלים שהכיר על מנת להתמודד עם הנתבע. התובע אף לא היסס לשתף כי הוא נטל תרופות פסיכיאטריות ועשה שימוש במריחואנה בתקופת העבודה (עמוד 8 שורה 17). לא הוכח כי למצבו הנפשי הייתה השפעה כלשהי על מערכת היחסים בין הצדדים להליך.

     

14. הנתבע עצמו הכחיש כי נגע בתובע בליטוף. הנתבע הכחיש את תוכן ההתכתבויות עם התובע שכללו, כאמור, תכנים מיניים רבים מפורשים ומשתמעים. לתפיסתו הוא לא התנהג באופן מטריד, וכלשונו: "לא חציתי אף גבול" (עמוד 32 שורה 6). הנתבע ראה את אופי השיח כ"צחוק בין חברים" ב"שפה משוחררת" (עמוד 28 שורות 25 - 26), כלשונו.

     

15. מעדותו של העד י. עלה כי לתחושתו הנתבע הוא אדם חביב הנוהג להתייחס בהומור לדברים, לרבות לאמירות מיניות (עמוד 53 שורה 17). עם זאת, התובע שיתף את העד י. כבר במהלך תקופת העבודה בתחושת חוסר הנוחות שלו מהקשר שנוצר בינו לבין הנתבע ובכך שאינו יודע כיצד להתמודד עם המצב (עמוד 53 שורות 33- 39). העד י. העיד כי הנתבע אף נהג לגעת בליטוף לא בוטה בו ובאחרים (עמוד 55 שורה 18), לרבות התובע, וכי להבנתו התובע חש שלא בנוח עם המגע אולם לא ידע כיצד להביע את תחושתו (עמוד 55 שורות 23 - 24).

     

16. מכל האמור עולה, כי הוכח שהנתבע פנה לתובע שוב ושוב בהודעות עם תוכן מיני החורג באופן ברור מתחומי העיסוק בעבודה. הוכח אף כי הנתבע נהג לגעת בליטוף בתובע לעתים, ליטוף שהתובע תפס כמטריד אף אם הנתבע ראה אותו כמגע חיבה ידידותי. מעשיו של הנתבע נכנסים לגדר "הטרדה מינית" בהתאם לסעיף 3(א)(4) לחוק: "התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו", ולסעיף 3(א)(5) לחוק: "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית". עם זאת, לא הוכח כי התנהלותו של הנתבע עולה כדי "מעשה מגונה", שהוא: "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים" בהתאם לסעיף 348(ו) לחוק העונשין תשל"ז – 1977, ולפיכך לא הוכח כי מעשי הנתבע עונים גם להגדרת סעיף 3(א)(2) לחוק.

     

17. ההטרדה המינית של הנתבע כלפי התובע התבטאה, כמפורט לעיל, במסכת מצטברת של פניות במסרונים כתובים הכוללים התייחסות למיניותו של התובע, להתנהגות מינית ולאיבר המין שלו, ובמגע מלטף. זאת, בד בבד עם הצעות חוזרות להיפגש מחוץ לשעות העבודה. ההתבטאויות של הנתבע שבאו לידי ביטוי בהודעות ששלח לתובע מבזות ואינן ראויות. בהקשר זה אין כל חשיבות לשאלה האם הנתבע נמשך אל התובע מינית או נמשך מינית לגברים ככלל. עצם השימוש במונחים מן התחום המיני וההתייחסות החוזרת לתחום זה, היא ההטרדה. ההטרדה המינית היא מכלול האירועים היוצרים את מסכת ההתנהגות הפוגענית.

     

18. בנסיבות העניין אף הוכח כי בין השניים היו יחסי מרות, ולכל הפחות יחסי השפעה, ולפיכך לא נדרש כי המוטרד יביע בבירור את חוסר העניין שלו בהצעות או בהתייחסויות של הנתבע. בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 35999-10-21פלונית - חברה פלונית(13.12.2022) נקבע כי יש לפרש את המונח "מרות" בהרחבה, וכי אף די ביחסי "השפעה" מקצועית ומעמדית, כדלקמן:

    "יחסי השפעה במקום העבודה מצויים בתווך שבין יחסי מרות (ממונה לכפיף) לבין היעדר מרות (חברים לעבודה במעמד זהה). כוח השפעה זה יכול להיווצר במצבים שונים, שאינם כרוכים בכפיפות המיוחסת לבעל מרות. יחסי השפעה יכולים להתבטא בעיקר בשתי בחינות – מקצועית ומעמדית.  

    60. מבחינה מקצועית, יחסי השפעה מתבטאים בניסיון של עובד בתחום הרלוונטי ובמידת החשיבות המקצועית שלו במקום העבודה. השפעתו זו באה לידי ביטוי כשנתוניו המקצועיים האישיים של המטריד מקנים לו ביטחון במקום העבודה ומשפיעים ישירות על המוניטין והשם שלו. במצב זה, גם בין שני עובדים שהתחילו לעבוד באותו זמן עשויים להתקיים פערי כוחות נוכח כוחו המקצועי של העובד המנוסה יותר גם מבלי שיש ביניהם כפיפות כמשמעה בהגדרת יחסי מרות. במקרה שהעובד המנוסה הטריד מינית את העובד המנוסה פחות, פערי הכוח ביניהם עשויים להשפיע על עתיד המשך עבודת המוטרד ככל שלא ישתף פעולה. למשל, יתכן שהתנגדות המוטרד תוביל לכך שהמטריד יקשה עליו במישור המקצועי בכך שימנע מלסייע לו, או ינצל את חולשתו המקצועית להקטינו מול המעסיק ולייצר חוות דעת שלילית עליו בסביבת העבודה. פערי כוחות מהבחינה המקצועית יכולים גם להתבטא במהות התפקיד עצמו, כאשר תפקיד המטריד במקום העבודה מוערך, עיקרי או נחשב יותר, לעומת תפקיד המוטרדת. בהקשר זה יוער, כי קיום פערי כוחות אלו עשוי להילמד גם מתפיסתם הסובייקטיבית של הצדדים, אך שיקול זה הוא אחד מיני שיקולים שונים (ראו עניין מדר).

    61. יחסי השפעה יכולים אף להתבטא מבחינה מעמדית במקומו האישי של העובד במקום העבודה וכן להיגזר מהוותק של העובד במקום עבודה, מטיב קשריו עם עובדים אחרים, שמו והמוניטין שלו. גם כאשר התקיימה הטרדה מינית בין שני עובדים באותו תפקיד מקצועי, יתכן שפערי הכוחות המעמדיים בין השניים יהפכו אחד מהם לבעל השפעה על השני. כך למשל, כאשר האחד ותיק והשנייה חדשה. וותק עשוי להקנות כוח לעובד במקום העבודה בין במשקל שניתן לדבריו למשל לבכירים ולמנהלים, ובין בכוחו החברתי וההשפעה שיש להתנהגותו על עובדים אחרים. כך יכול העובד הוותיק להשפיע, הלכה למעשה, על סביבת העבודה של המוטרדת גם בשגרת יומה וגם באופן שיכול להוביל לסיום העסקתה. לכן, לא מן הנמנע כי עובדת חדשה שחווה הטרדה מינית מעובד ותיק, עשויה להימנע מלהביע התנגדותה למעשים מתוך החשש שהדבר ישפיע על המשך עבודתה."

     

19. התובע העיד כי הנתבע היה אחראי עליו בעבודה ונתן לו הוראות בדבר שעת ההגעה ואופן העבודה (עמוד 3 שורות 10 - 12). עדותו תואמת את התרשים הארגוני שהציג הנתבע עצמו (נספח 53, 54 לתצהירו) ולפיכך הנתבע נמצא במעמד גבוה יותר בהשוואה לצוות העובדים במחלקת העיבוד. אף העד י. תמך בגרסה זו כאשר העיד כי מנהל המחלקה לא נכח במקום באופן שוטף ולכן הנתבע נתן לעובדי המחלקה את רוב ההוראות בעבודה השוטפת (עמוד 52 שורה 11).

     

20. בניגוד לתובע, כעולה מעדות המנכ"ל הנתבע הוא עובד ותיק ומוערך (עמוד 44 שורות 26- 32). לנתבע תחום אחריות נוסף, תחום אבטחת האיכות. בכתב התביעה שכנגד אף הגדיר עצמו הנתבע, הוא התובע שכנגד, כמנהל בחברה (סעיף 2).

     

21. מעיון בהתכתבויות בין הצדדים עולה כי הנתבע פיקח והדריך את התובע בעבודתו השוטפת ואף נתן לו משוב אודות עבודתו. התובע צירף לתצהירו מקבץ הודעות ענייניות שהוחלפו בין הצדדים במסגרת העבודה (נספח 5 לתצהירו) המלמדות על הדברים, כדלקמן:

    הנתבע כתב לתובע ביום 16.8.23:

    "אני ממש מבסוט עלייך אחי עבודה טובה היום :)) תודה ענקית על העזרה אחי. מעריך אותך מאד"

     

    "אתה עובד טוב ובן אדם טוב"

     

    הנתבע כתב לתובע ביום 30.8.23:

    "... אתה שוב מוכיח לי, לפחות בפן האישי שאתה אחד האנשים החזקים בחווה. באופי, במוסר העבודה, ולגמרי בהתמסרות שלך להבנת התהליך של המחלקה שלי.

    XXX אתה בן אדם מדהים ואתה עובד בצורה מכבדת יפה וטובה. היום לא הייתי מסתדר בלעדייך"

     

    אף ההודעות של התובע לנתבע מלמדות על כפיפותו בעבודה. התובע כתב לנתבע ביום 7.8.23:

    "אני מתנצל XXX. דיברתי ברישול לא מכבד את שרשרת הפיקוד, והזנחתי את עבודתך. אני מבין לגמרי שלקח לך כמה שנים ויותר מ- 5000 שעות לגרום להכל לעבוד בצורה הכי יעילה והייעוץ ממני כאדם שעובד חודשיים הוא מיותר, במיוחד בשלב זה של העבודה ובמקום הלא נכון..."

     

    וביום 16.8.23 כתב התובע בתשובה להודעה מחמיאה של הנתבע:

    "זה מחמם לי את הלב. אתה מייצר תנאים מצויינים לעבודה יעילה ופוריה עבור הכפופים לך, שכוללת אותי"

     

22. בעדותו של הנתבע הוא הבהיר כי אינו יכול לקבוע מה יהיה עתידו של התובע בחברה אולם הוא: "יכול להמליץ שXXX יצטרף למחרת לעבוד איתנו במחלקה וכך קרה" (עמוד 42 שורות 1- 2). ניתן ללמוד מכך בבירור על יכולתו של הנתבע להשפיע על עתידו המקצועי של התובע.

     

23. מכל האמור עולה, כי בין התובע לבין הנתבע התקיימו יחסי מרות והשפעה. הנתבע היה עובד מבוגר וותיק יותר, במעמד מקצועי גבוה יותר, מוערך על ידי הממונים עליו וברשותו ידע מקצועי שהיה נחוץ לתובע כדי להצליח בעבודתו. התובע הגיע לעבודה כעובד חדש, צעיר וללא ניסיון קודם. בנסיבות אלה אין לראות בכך שלא הוכח כי התובע דחה את ההטרדות מצד הנתבע באופן ברור כדי לשלול את העובדה כי הנתבע הטריד מינית את התובע.

     

24. בנסיבות העניין, לאור העובדה כי התובע הוטרד במהלך עבודתו בהודעות חוזרות ובליטוף במהלך כחודש ימים תוך פגיעה בכבודו, ישלם הנתבע לתובע פיצוי בסך 30,000 ₪.

     

    התביעה שכנגד- לשון הרע

25. לאור הקביעה דלעיל ולפיה הנתבע הטריד מינית את התובע, ברי כי אין יסוד לתביעה שכנגד שכל עניינה הטענה כי התובע העליל על הנתבע כי הטריד אותו מינית.

     

26. לא נצא פטורים מבלי להוסיף, כי ממילא טענתו של הנתבע בהליך זה ולפיה לא היה ממונה על התובע שוללת את מקור הסמכות העניינית לדון בתביעה שכנגד בבית הדין לעבודה. זאת, שכן הסמכות העניינית לדון בבית הדין לעבודה בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע הן כאשר התביעה היא בין עובד למעסיק, או בין עובד לנושא משרה אצלו, בהתאם להגדרת חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, כדלקמן:

    "24.(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

    ...

    (1ד)בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים"

     

27. התביעה שכנגד נדחית.

     

    סוף דבר

28. התביעה מתקבלת כך שהנתבע ישלם לתובע פיצוי בגין הטרדה מינית במקום העבודה בסך 30,000 ₪ בצירוף ריבית שקלית ממועד הגשת התביעה, 14.11.23.

     

29. התביעה שכנגד נדחית במלואה.

     

30. כן יישא הנתבע בשכ"ט עו"ד התובע בסך 6,000 ₪ בצירוף ריבית שקלית מהיום.

     

     

    ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"ו, (11 מאי 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.